הישגיהן של המפלגות הדתיות בישראל במשא ומתן קואליציוני בבחירות 1999, 2003 ו-2006

אוניברסיטת חיפה
החוג למדעי המדינה

ראשי פרקים לעבודה במסגרת הקורס:
דת ומדינה

בנושא:

הישגי המפלגות הדתיות במו"מ קואליציוניים בישראל בשנים 1999, 2003, 2006

מגיש:
ת.ז.
המרצה:
תאריך:

תוכן העניינים

1. מבוא 3
2. משא ומתן קואליציוני 5
3. גוש המפלגות הדתיות 10
4. הישגי המפלגות הדתיות במו"מ הקואליציוני עד 1999 13
4.1. הסיבות להישגים המיוחדים של המפלגות הדתיות 17
4.2. ההישגים ביחס לגודלן וביחס למפלגות אחרות 19
5. הישגי המפלגות הדתיות במו"מ הקואליציוניים ב1999 21
5.1. המו"מ הקואליציוני וההסכם שנחתם 22
5.2. הישגי המפלגות הדתיות 23
5.3. הסיבות להישגים אלה 24
6. הישגי המפלגות הדתיות במו"מ הקואליציוניים ב1999 25
6.1. המו"מ הקואליציוני וההסכם שנחתם 25
6.2. הישגי המפלגות הדתיות 26
6.3. הסיבות להישגים אלה 26
7. הישגי המפלגות הדתיות במו"מ הקואליציוניים ב1999 27
7.1. המו"מ הקואליציוני וההסכם שנחתם 27
7.2. הישגי המפלגות הדתיות 30
7.3. הסיבות להישגים אלה 30
8. דיון 31
9. רשימת מקורות 33

1. מבוא

"אין לך דוגמא טובה לקבוצה פוליטית בארץ, שכוחה הפוליטי גדול מכוחה האמיתי, יותר מזו של המפלגות הדתיות", כותב אריאן (1990, עמ' 147). הטענה כי המפלגות הדתיות מגיעות להישגים הגבוהים מחלקן היחסי בכנסת בשל מבנה המו"מ הקואליציוני בישראל נשמעת רבות בתקשורת ובמחקר כאחד. בהמשך הדברים מביא אריאן (1990) דוגמאות להישגים כאלה, ומציע סיבות אחדות למצב זה, אך אינו מראה במה עולה כוחן הפוליטי על כוחן האמיתי. מטרת עבודה זו היא לסקור את הישגי המפלגות הדתיות במו"מ הקואליציוניים שהתנהלו בשנים 1999, 2003 ו-2006, במטרה לבדוק האם אכן מבנה המו"מ הקואליציוני בישראל מאפשר למפלגות הדתיות להגיע להישגים מיוחדים, ואם כן עד כמה. מטרה נוספת היא לבדוק אם הדברים שנאמרו על ידי אריאן (1990) לגבי המו"מ הקואליציוניים שהתנהלו עד 1988, רלוונטיים גם למערכות הבחירות של 1999, 2003 ו-2006, (או שמא חל שינוי בכוחן היחסי של המפלגות הדתיות בשנים אלו).
דת, מדינה ופוליטיקה הוא נושא טעון, וכל העוסק בו אינו יכול להשתחרר מהשקפת עולמו וממטענו הערכי (נויברגר, 1997). כישראלי יהודי וחילוני, המוטרד מאד מהכפיה הדתית במדינה, ומהתקציבים השערוריתיים המועברים לתלמידי ישיבות ולמוסדות דת, מעניין אותי מאד לבחון מהם המנגנונים המביאים למצב זה, על מנת להבין טוב יותר מה היא הדרך לשנות זאת, וכן בכדי להעלות את המודעות לנושא. הטענה כי הדתיים משיגים תשואות קואליציוניות הגבוהות מכוחם האלקטואלי איננה מסייעת כשלעצמה. על מנת להשיג שינוי במערכת הפוליטית הישראלית, ולמצמם את הכפיה הדתית, יש לבדוק האם טענה זו נכונה, ובמידה וכן, מהן הסיבות הגורמות לכך.
במערכת הפוליטית הישראלית ניתן להבחין בין שלושה מישורים: פוליטיקה של בחירות, פוליטיקה קואליציונית ופוליטיקה ביורוקרטית (אריאן, 1990). עבודה זו מתמקדת בפוליטיקה הקואליציונית: בניתוח המו"מ הקואליציוני, ולא בניתוח הסיבות כוחן האלקטורלי של המפלגות הדתיות. ההתייחסות לגורמים לכוחן האלקטורלי של המפלגות הדתיות בעבודה זו מובאת רק כרקע לנושא העיקרי והוא כוחן והישגיהן של המפלגות הדתיות במו"מ הקואליציוני. במלים אחרות, יבחנו גורמים כגון לשון המאזניים, כושר המיקוח ונחישות, המשפיעים ישירות על המו"מ הקואליציוני. גורמים כגון אחידות אלקטורלית, שיעורי הצבעה גבוהים בקרב מצביעים דתיים וכד', המשפיעים על הישגיהן של המפלגות הדתיות דרך כוחן האלקטורלי, מוצגות כרקע בלבד.
המו"מ הקואליציוני הוא תהליך מתמשך ואינו מסתיים עם הקמת הממשלה (קורן ושפירא, 1997). עם זאת, עבודה זו מתמקדת רק המו"מ הקואליציוני להקמת הממשלה ולא במו"מ המתמשך.
לצורך מענה על שאלת המחקר אפתח ברקע תיאורטי לגבי הדמוקרטיה הקואליציונית בישראל. אסקור את המפלגות הדתיות, ואעמוד על הישגיהן במו"מ הקואליציוניים עד 1999, תוך התייחסות לסיבות להישגים אלה. רקע זה ישמש בסיס לניתוח המו"מ הקואליציוניים ב1999, 2003 ו-2006. לגבי כל אחת ממערכות הבחירות יתוארו המו"מ הקואליציוניים, תוצאותיהם, הישגי המפלגות הדתיות, וסיבות אפשריות להישגים אלו. לבסוף יערך דיון בין הממצאים לבין הרקע התיאורטי שהוצג, על מנת להסיק מסקנות לגבי השאלה, האם מבנה המו"מ הקואליציוני בישראל מאפשר למפלגות הדתיות להגיע להישגים מיוחדים.