הניאו אפלטוניות היהודית

סיכום פרק 3 מתוך הקורס פילוסופיה יהודית בימי הביניים: מרב סעדיה גאון עד הרמב"ם‏

הניאו אפלטוניות היהודית

ההוגים הניאו-אפלטונים עסקו בשאלות יסוד, כגון התהוות העולם, מעמדו ותכליתו של האדם בעולם.
הפילוסופיה הניאו-אפלטונית השפיעה על הוגים יהודים רבים באמצעות מקורות יוונים מתורגמים לערבית.
הפילוסופים הנאו-אפלטונים היהודים בימי הביניים ניסו להתאים את הניאו אפלטוניות לצורכי הדת מונותיאיסטית.
הם ניסו לגשר בין תורת האצילות הפילוסופית לבין תורת הבריאה הדתית, וכן בין תפיסת ה״אחד״ שהוא מעל
ומעבר לידיעה שכלית ולידיעת העולם, לבין תפיסת האל המקראית דתית – אל שברא את עולמו ויודע את נבראיו,
משגיח על מעשיהם ומתערב בחייהם.
על תורת אפלטון בהקשר הניאו – אפלטוני:
השפעתו הבולטת של אפלטון על הנאו-אפלטוניות היא בתחום המטאפיסיקה – הניסיון להבין את משמעות הקיום.
אפלטון מגיע להכרה כי יש ניגוד בין תפיסת החושים האנושית לבין המחשבה השכלית. מתוך הניגוד הזה הוא
קובע כי קיימים שני עולמות: עולם התופעות החושיות ועולם המהויות השכליות. עולם התופעות הוא עולם מוחשי,
משתנה ומתהווה שניתן לתפוס בחושים. הוא בלתי מובן בגלל ארעיותו. עולם המהויות……………….