הקשר בין חרדת בחינות לבין תפקודי זיכרון שמיעתי ומילולי לטווח קצר בסיטואציה שמערבת לחץ

עבודה סמינריונית בקורס:

זיכרון ואמנזיה: היבטים תיאורטיים ויישומיים

בנושא:

הקשר בין חרדת בחינות לבין תפקודי זיכרון שמיעתי ומילולי לטווח קצר בסיטואציה שמערבת לחץ

תוכן עניינים

מבוא 3
סקירת ספרות 4
שיטת המחקר 8
משתתפים 8
כלי המחקר 8
בדיקת מניפולציה 10
הליך המחקר 10
ניתוח הנתונים 11
ממצאים 12
סטטיסטיקה תיאורית 12
סטטיסטיקה היסקית 13
דיון 15
ביבליוגרפיה 19

מבוא

חרדת בחינות הינה שילוב של סימפטומים פיזיולוגיים, כגון עוררות יתר, מתח וסימפטומים סומטיים, יחד עם פחד מכישלון וחשיבה קטסטרופלית, המופיעים לפני או בזמן סיטואציה של מבחן (Zeinder, 1998). ניתן להמשיג חרדת בחינות כתצורה ספציפית של חרדה, אשר מתעוררת אל מול התחושה של האדם כי הוא נמצא תחת הערכה בה עתיד להיכשל (Cizek & Burg ,2006; Segool et al., 2013). בחברה המערבית, בחינות וסיטואציות של הערכה מופיעות בתדירות הולכת וגדלה ומשמשות כבסיס לקבלת החלטות חשובות הקשורות לאדם, בבית הספר, באוניברסיטה ובעבודה. עקב כך, מבחנים נתפסים כגורליים ועל כן מזוהים כמקור דאגה עיקרי בקרב סטודנטים רבים. בהתאם, מחקרים מצביעים על שכיחות של כ-20 עד 40 אחוזים מכלל הסטודנטים אשר סובלים מחרדת בחינות ברמה שפוגעת בתפקודם ואף בביצועיהם האקדמיים (Cizek & Burg, 2006; Segool et al., 2013).
באופן פרדוקסלי, חרדת בחינות מביאה לפגיעה משמעותית ביכולת ללמוד, לקודד ולהפנים חומר נלמד לפני הבחינה. כלומר, החרדה המתעוררת נוכח האפשרות שלא אצליח, מגבירה את הסיכוי שלא אצליח בפועל, מעין נבואה שמגשימה את עצמה. ואכן, נמצא כי סטודנטים הסובלים מחרדת בחינות חווים דעיכה משמעותית בביצוע בזמן הבחינה, לעומת ביצועים בסימולציות או מבחנים מקדימים (Andrews & Wilding, 2004). ההסבר שמציעים החוקרים לדעיכה זו ביכולת הלמידה והביצוע, נוגע לאופן שבו סימפטומים של חרדה פוגעים בתפקודים ניהוליים שונים, ביניהם היכולת להתרכז ולשמור על חשיבה מאורגנת. בכך, נוצר מעין מעגל אכזרי (Vicious Cycle), בו הפחד מכישלון מעורר חרדה אקוטית, אשר פוגעת בביצועים ומאששת את החשש של האינדיבידואל שמא ייכשל. טבעו של המעגל האכזרי הוא להעצים את תחושת הכישלון וכך גם את החרדה מפניו עם כל מפגש מחודש עם סיטואציה של מבחן, ובכך להביא להתקבעות, השתמרות ואף החרפה של חרדת הבחינות.
אם כן, ייתכן והבנה מעמיקה יותר של המנגנון המחולל של מעגל אכזרי זה תסייע בידינו להבין גם כיצד ניתן להפחית או להקל על אלו הסובלים מחרדת בחינות. בשל כך, מחקר זה יבקש לבחון גורם קוגניטיבי אשר עשוי להוות רכיב בתוך יחסי הגומלין שבין חרדת בחינות לבין פגיעה בביצוע, והוא זיכרון. לפיכך, המשך פרק המבוא יעסוק בהצגה של זיכרון, והאופן שבו מושפע מחרדת בחינות.