כללי הצדק הטבעי – סיכום יחידה 7 בקורס המשפט המינהלי של ישראל
#12978- תחומים: מדיניות ציבורית, משפטים
- נושאים: אחריות משמעתית, אחריות פלילית, אינטרס אישי, אינטרס ישיר, בג"ץ ברמן, בטלות יחסית, בעיית הנציג, גופי ביקורת ואכיפה, גופים ממליצים ומייעצים, גופים נבחרים פוליטיים, דעה קדומה, האיסור על משוא פנים, הגינות פרוצדורלית, הזכות להליך הוגן, הליך הוגן, המעמד החוקתי של זכות הטיעון, הפרת אמונים, השופט ברק, השופט זילברג, זכות הטיעון, זכות טיעון בכתב לחשוד, זכות להליך הוגן, זכות עיון במסמכים, חובת הגילוי, חובת השמיעה, חוק התכנון והבניה, חוק חופש המידע, חוק לשכת עורכי הדין, חוק סדר הדין הפלילי, חזקת התקינות, חקיקת משנה, חריג החקיקה, חריג הצורך, חריג הריבוני, חשוד, טיעון בכתב, טיעון בעל פה, ייצוג משפטי, כבוד האדם, כורח השעה, כללי הצדק הטבעי, מבחן האפשרות הממשית לפגיעה, מבחן החשש הסביר, מבחן הפגיעה, מועצת מקרקעי ישראל, מינויים ייצוגיים, מרמה והפרת אמונים, מתיישבים, נגיעה אישית, נטייה מוקדמת, ניגוד עניינים, ניגוד עניינים אישי, ניגוד עניינים שלטוני, נציגי המגזר החקלאי, סעיף 47א, עניין חוף עזה, עניין טרנר, עניין סיעת הליכוד, פומביות ההליך, פקודת העיריות, ריבוי נפגעים, שימוע, שמיעה משנית, שמיעת נציגים, תוכנית ההתנתקות
- קורס: המשפט המנהלי של ישראל - 10790
- מוסד אקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
שם הקובץ:
- היקף: 2657 מילים, 10 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 1
להורדת הפריט
- מחיר: ₪13.00
יחידה 7: כללי הצדק הטבעי
תוכן עניינים
7.1 כללי הצדק הטבעי 2
הגדרה ומקור התוקף 2
מבחן הפגיעה והיקף התחולה 2
חריגים וסייגים לתחולה 3
המעמד החוקתי 4
7.2 זכות הטיעון 5
7.3 האיסור על משוא פנים 6
7.4 משוא פנים וניגוד עניינים 7
ניגוד עניינים כמקור למשוא פנים 7
ניגוד עניינים אישי ושלטוני והמבחן החל 8
היקף תחולה רחב 8
תוצאות, מידתיות וייצוגיות 9
כללי הצדק הטבעי הם "הגרעין הקשה" של דרישת ההגינות הפרוצדורלית בהליך המינהלי, והם מורכבים משני כללי יסוד: זכות הטיעון (חובת השמיעה, audi alteram partem) והאיסור על משוא פנים. זכות הטיעון היא זכותו של הפרט להשמיע את טענותיו בפני הרשות בטרם תכריע בעניינו, ואילו האיסור על משוא פנים שולל קבלת החלטה על ידי בעל תפקיד הנגוע בדעה קדומה, בנטייה מוקדמת או בניגוד עניינים. שני הכללים הם פרוצדורליים במהותם: הם אינם בוחנים את תוכן ההחלטה לגופה, אלא את אופן קבלתה. הכללים פותחו בפסיקה האנגלית ויובאו לפסיקה הישראלית, ולהם מקבילות גם בשיטות משפט אחרות, ובהן המשפט העברי. יחידה זו עוסקת בהיקף תחולתם של הכללים לפי מבחן הפגיעה, בחריגים לה במצבים של צורך, ובמעמדם החוקתי המתגבש כחלק מהזכות להליך הוגן.
7.1 כללי הצדק הטבעי
הפרק עוסק בשני כללי היסוד המרכיבים את כללי הצדק הטבעי, בהיקף תחולתם ובחריגים לה. הוא בוחן כיצד התרחבה תחולתם מהליכים שיפוטיים ומעין שיפוטיים אל מכלול ההחלטות המינהליות, ומהו המעמד החוקתי המתגבש של הזכות להליך הוגן.
הגדרה ומקור התוקף
כללי הצדק הטבעי מגלמים את דרישות הסף של ההגינות הפרוצדורלית. חשוב להדגיש כי גם האיסור על משוא פנים הוא כלל פרוצדורלי: הוא אינו נדרש להגינות ההחלטה לגופה, אלא שולל מראש קבלת החלטה על ידי בעל תפקיד הנגוע בהטיה מוקדמת. אחד היישומים המרכזיים של איסור זה, המודגש בפסיקה בת ימינו, הוא האיסור על קבלת החלטה במצב שבו בעל התפקיד נגוע בניגוד עניינים. שני הכללים מבטאים למעשה את הדרישות הבסיסיות להגינות הנדרשת גם בהליכים שיפוטיים ממש. הכללים פותחו בפסיקה האנגלית המוקדמת ומשם יובאו לפסיקה בישראל, אך תוקפם אינו מותנה בהסדר חקיקתי המאמץ אותם, אלא הם נחשבים חלק ממערך זכויות היסוד שפותחו בפסיקה, ולכן הם נדחים רק מכוח הוראת חוק מפורשת הסותרת אותם.
סיכום פרק 7 מתוך הספר:
ברק-ארז, ד. (2019). יחידה 7: כללי הצדק הטבעי. בתוך: המשפט המינהלי של ישראל – כרך ב', ההליך המינהלי (205-303). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
