מאפייני הטרור המודרני וזיקתו לפשיעה מאורגנת

המכללה האקדמית אשקלון

החוג לקרימינולוגיה

עבודה סמינריונית

מאפייני הטרור המודרני וזיקתו לפשיעה מאורגנת

קורס: פשעי מלחמה בהיבט קרימינולוגי, סמינריון עיוני

2026

תוכן עניינים

מבוא 1
התפתחות ארגוני הטרור במאה העשרים 3
ארגוני טרור אסלאמיים 3
הקשר בין אידיאולוגיה דתית ופוליטית 4
ארגוני טרור סמי מדינתיים 5
ארגונים סמי מדינתיים שונים 6
טרור מודרני 7
הגדרת הטרור המודרני 7
ההיבט הפסיכולוגי של הטרור המודרני 8
הקשר בין טרור לסמים 8
קווי דמיון ושוני בין ארגוני פשיעה לארגוני טרור 10
סוגי טרור 12
נרקו טרור 12
סייבר טרור 13
יכולות טכנולוגיות 15
טרור אקולוגי 16
סיכום 18
מקורות 20

מבוא

הטרור הוא אחת מתופעות האלימות הפוליטית המשמעותיות של המאה העשרים והמאה העשרים ואחת, והוא עבר בתקופה זו שינוי עמוק באופיו, בהיקפו ובדרכי פעולתו. אם בשלביו המוקדמים התבסס הטרור בעיקר על מאבקים לאומיים וטריטוריאליים מקומיים, הרי שמסוף המאה העשרים ואילך הוא הפך לתופעה גלובלית, הנשענת על רשתות חוצות גבולות, על אידיאולוגיה דתית רדיקלית ועל שימוש מתוחכם בטכנולוגיה ובאמצעי תקשורת (‎Rapoport‎, 2004). חוקרי טרור מצביעים על כך שהמעבר מטרור מקומי לטרור בעל שאיפות עולמיות שינה לא רק את זהות הקורבנות ואת היקף הנזק, אלא גם את ההיגיון האסטרטגי של הארגונים עצמם, שראו באויב הרחוק מטרה מועדפת על פני השלטון המקומי (‎Gerges‎, 2009; ‎Hoffman‎, 2006).

מגמה שנייה שעיצבה את פני הטרור המודרני היא היטמעותו במבנים מדינתיים ובכלכלה הבלתי חוקית. ארגונים כמו חיזבאללה וחמאס פועלים כגורמים סמי מדינתיים, המספקים שירותי רווחה, חינוך ובריאות לצד הפעלת כוח צבאי עצמאי, ובכך מטשטשים את הגבול שבין ארגון טרור לבין ממשל (זליגר, 2015; רבינוביץ', 2017). במקביל התהדקה הזיקה שבין ארגוני הטרור לבין ארגוני הפשיעה החמורה, ובראשם קרטלי הסמים, עד כדי יצירת דגמי שיתוף פעולה יציבים המבוססים על אינטרס כלכלי משותף ועל שיטות פעולה דומות (בן טובים ואחרים, 2013; גולדשמידט, 2006; מלך, 2023). ניתוחים כלכליים עדכניים מראים כי הבחירה בין מעורבות ישירה בסחר בסמים לבין גביית דמי חסות מן הסוחרים היא בחירה אסטרטגית המושפעת מעוצמת האכיפה, ולכן מדיניות אכיפה חד ממדית עשויה להסיט את הארגון לערוץ מימון חלופי (רפאלי, 2020; ‎Bandyopadhyay‎ & ‎Sandler‎, 2026).

מגמה שלישית היא פתיחתן של זירות פעולה חדשות, ובראשן מרחב הסייבר והסביבה הטבעית. מרחב הסייבר מאפשר לארגוני טרור לפעול ממרחק, בעלות נמוכה ובאנונימיות גבוהה, ולהשתמש בכלי תקיפה שפותחו במקור לצורכי פשיעה כלכלית (‎Broadhurst‎ ‎et‎ ‎al‎., 2017; ‎Schneider‎, 2019). סקירות עדכניות מצביעות על כך שטרור הסייבר הפך לאיום גלובלי המחייב מענה רגולטורי וטכנולוגי משולב, ושקושי מרכזי בהתמודדות עמו נובע מערפול מושגי המקשה על סיווג האירועים ועל קביעת סף התגובה (‎Iftikhar‎, 2024; בורשטין, 2018). מחקרים נסיוניים מראים עוד כי עצם החשיפה לאיום סייבר על תשתיות קריטיות מגדילה את תמיכת הציבור במדיניות מעקב ובצעדים הפוגעים בזכויות, ובכך משיג הטרור את מטרתו הפסיכולוגית גם בלי לגרום נזק פיזי (‎Snider‎ ‎et‎ ‎al‎., 2025). בה בעת, פעולות הפוגעות בסביבה הטבעית הפכו לכלי לחץ בפני עצמו, והשיח האקדמי מתקשה לשרטט גבול חד בין אקטיביזם סביבתי מחאתי לבין טרור אקולוגי (אלון, 2014; ‎Adamczyk‎ & ‎Siekierka‎, 2025).

עבודה זו בוחנת את מאפייניו של הטרור המודרני ואת זיקתו לפשיעה המאורגנת, ושואלת כיצד השתנו מטרותיהם, מבניהם ודרכי מימונם של ארגוני הטרור עם הפיכתם לשחקנים גלובליים. שאלת המחקר המנחה היא מהם המאפיינים המשותפים לארגוני טרור ולארגוני פשיעה מאורגנת, ומהם ההבדלים שעדיין מצדיקים הבחנה מושגית ומשפטית ביניהם. הדיון נשען על ספרות קרימינולוגית ועל מחקרי טרור, ומבקש לשלב בין הסבר אידיאולוגי להסבר כלכלי ומבני של התופעה (‎Lewis‎, 2003; ‎Roy‎, 2004; ‎Victoroff‎, 2005).

העבודה בנויה משלושה פרקים. הפרק הראשון עוסק בהתפתחות ארגוני הטרור במאה העשרים, בזיקה שבין אידיאולוגיה דתית לאידיאולוגיה פוליטית ובעלייתם של ארגונים סמי מדינתיים. הפרק השני עומד על הגדרת הטרור המודרני, על ההיבט הפסיכולוגי שלו, על הקשר שבין טרור לסחר בסמים ועל קווי הדמיון והשוני שבין ארגוני פשיעה לארגוני טרור. הפרק השלישי מוקדש לשלושה סוגי טרור מובהקים של העידן הנוכחי, נרקו טרור, סייבר טרור וטרור אקולוגי, ולאתגרים שהם מציבים בפני מדינות ובפני הקהילה הבינלאומית. פרק הסיכום מרכז את הטיעונים ומצביע על ההשלכות הנובעות מהם.