ניתוח המחזה "הצודקים" מאת אלבר קאמי בהקשר אקטואלי

ניתוח המחזה "הצודקים" מאת אלבר קאמי בהקשר אקטואלי

אלבר קאמי בוחן במחזה "הצודקים" את ההשלכות הערכיות המוסריות והמצפוניות של רצח טרוריסטי. המחזה נפתח בדירה קטנה שם מתאגדים ארבע "טרוריסטים" המתכננים לזרוק למחרת פצצה על הדוכס הגדול ברוסיה. הם מנהלים שיחה הדנה בשאלה מהו טרוריסט טוב. אננקוב: ( מפקד התא) שמו יאנק. סטפאן: שם מטומטם למהפכן .אננקוב: הוא חושב ההפך. הוא אומר שהשירה מהפכנית. סטפאן: רק הפצצה מהפכנית. (פאוזה) כבר אני לא מחבב אותו. סטפאן: כדי להתאבד, בן אדם צריך לאהוב את עצמו מאוד. מהפכן אמיתי לא יכול לאהוב את עצמו. יאנק: מהפכן אמיתי? מה אתה רוצה ממני תגיד? מה עשיתי לך? סטפאן: כלום. פשוט לא סובל כאלה שנכנסים למהפכה מתוך שעמום. אני לא אוהב את החיים אני אוהב את הצדק. באתי להרוג. לא לאהוב ולא לתת לאף אחד הרגשה שהוא מיוחד יאנק: זה לא אותו דבר. אנחנו הורגים כדי לבנות עולם שבו אף אחד לא יהרוג יותר. אנחנו נהיה פושעים כדי שהעולם יתמלא בסוף בחפים מפשע. נסיון ההתנקשות הראשונה לא מצליחה לצאת לפועל משום שיאנק ראה את ילדיו הקטנים של הדוכס בקרון הרכבת ולא יכול להביא את עצמו לזרוק את הפצצה. כתוצאה מהכישלון נערך עימות קשוח בין חברי התא. דורה: אז אני מציעה לך לפקוח את העיניים ולהבין שהארגון הזה יאבד את כל ההשפעה שלו והחשיבות שלו אם במסגרת הפעילות שלנו נתחיל להרוג ילדים! סטפאן: ביום שנחליט לשכוח את כולם וגם את הילדים, רק אז המהפכה תנצח. דורה: ביום ההוא כל האנושות תשנא את המהפכה. סטפאן: ילדים! בגלל שיאנק לא הרג את השניים האלה אלפי ילדים ימשיכו למות מרעב במשך שנים. יצא לכם לראות ילדים מתים מרעב? אני ראיתי. מוות………..