סיכום הקורס ביולוגיה של התא

ביולוגיה של התא – סיכום קורס
תוכן עניינים
שיעור 1: מבוא – 8 –
1.1 מושגים בסיסיים בביולוגיה של התא – 8 –
1.2 תיאוריית התא – 9 –
1.2.1 מעבר אינפורמציה – 9 –
1.3 תיאוריית מקור החיים – 9 –
סטנלי מילר – 9 –
שיעור 2: קשרים, סוכרים וליפידים – 10 –
2.1 קשרים – 10 –
2.1.1 קשרי מימן – 10 –
2.2 איזומרים – StereoIsomeres (סטריאו-איזומרים) – 10 –
2.3 סוכרים – 11 –
2.3.1 אפשרויות מיון – 11 –
שיעור 3: נוקליאוטידים וחומצות גרעין – 12 –
3.1 הסטוריה – 12 –
 1869, פרדריך מישר (Fredrich Miescher) – – 12 –
 1879, אלברכט קוסל (Albrecht Kossel) – – 12 –
 1909, פביוס אהרון ת'יאודור לוין (Phoebus Aaron Theodore Levene) – – 12 –
 1929, גריפית' (Griffith) וב 1944 אברי, מקלאוד ומקרתי (Avery, McLeod & McCarty) – – 12 –
 1952, הרשי וצ'ייס (Hershey & Chase) – – 12 –
 1950, ארווין צ'רגף (Erwin Chargaff) – – 12 –
 פרנקלין ו-ווילקינס (Franklin & Wilkins) – – 12 –
 1953, ווטסון וקריק (Watson & Crick) – – 12 –
3.2 הנוקליאוטיד – 13 –
3.2.1 מבנה הנוקליאוטיד – 13 –
3.2.2 תפקידי הנוקליאוטיד – 13 –
3.2.3 RNA לעומת DNA – 13 –
3.3 חומצות הגרעין – 14 –
שיעור 4: חומצות אמינו וחלבונים – 15 –
4.1 זרם המידע (Information Flow) – 15 –
4.2 חומצות אמינו – 15 –
4.2.1 מיון חומצות האמינו – 15 –
4.3 תהליך התרגום – 16 –
4.3.1 המחקר – 16 –
 1953, מרשל נירנברג (וקורנה) – – 16 –
4.3.2 קודונים מיוחדים על mRNA: – 16 –
4.3.3 פיענוח החלבון – 16 –
שיעור 5: חלבונים וממברנת התא – 17 –
5.1 מבנה ותפקוד חלבונים – 17 –
5.1.1 תפקוד – 17 –
5.1.2 מבנה כדורי בסביבה מיימית – 17 –
5.1.3 הניסוי של כריסטיאן אנפינזן (Anfinsen) – 17 –
5.1.4 קונפורמציות – 17 –
5.2 אנזימים – 18 –
5.2.1 איך מזרזים ריאקציה – 18 –
5.2.2 וויסות פעילות האנזים – 18 –
שיעור 6: מבנה הממברנה – 19 –
6.1.1 1925, גרנדל וגורטר (Grendel & Gorter) – 19 –
6.1.2 מבנה Bilayer – 19 –
6.2 ליפידים בממברנה – 19 –
6.3 חלבונים בממברנה – 19 –
6.3.1 תפקידי החלבון – 19 –
6.3.2 קשירת חלבון לממברנה – 20 –
6.4 תנועה על הממברנה – 20 –
6.5 מעבר פאסיבי בממברנה – 20 –
6.5.1 מעבר בדיפוזייה – 20 –
6.5.2 מעבר בתעלה – 20 –
6.5.3 מעבר ע"י נשא – 20 –
6.6 מעבר אקטיבי בממברנה – 20 –
6.6.1 הולכה מצומדת (Coupled Carrier) – 20 –
6.6.2 משאבה – 21 –
6.6.3 Gated Channel – 21 –
6.7 פוטנציאל ממברנלי – 21 –
6.7.1 מעבר סיגנלים בנוירון – 21 –
שיעור 7: הגרעין והכרומוזומים – 22 –
7.1 הגרעין – 22 –
7.2 הכרומוזום – 22 –
7.2.1 כרומוזום מול מוליקולת DNA – 22 –
7.2.2 שיטות צביעה – 23 –
7.2.3 מוטציות ופגמים – 23 –
7.3 הגנום – 23 –
7.3.1 אריזת DNA – 23 –
שיעור 8: שכפול DNA – 24 –
8.1 היסטוריה – 24 –
8.1.1 Meselson & Stahl, 1958 – 24 –
8.1.2 Arthur Korenberg, 1957 – 24 –
8.2 DNA Polymerase – 24 –
8.2.1 פעולת הפלמור – 24 –
8.2.2 פעולת הפירוק – Exconucleolytic Activity – 24 –
8.2.3 מוטציות – 24 –
8.3 מהלך השכפול – 24 –
8.3.1 שלב האתחול (Initiation) – 25 –
8.3.2 שלב השכפול (Replication) – 25 –
8.3.3 שלב הסיום (Termination) – 25 –
שיעור 9: מחזור התא – 26 –
9.1 שלבים במחזור התא – 26 –
9.2 מערכת הבקרה הראשית – 26 –
9.2.1 G1 Checkpoint – 26 –
9.2.2 G2 Checkpoint – 26 –
9.2.3 Metaphase Chckpoint – 27 –
9.2.4 Cell Fusion Experiment, 1970 – 27 –
9.3 מוות תאי מתוכנן – 27 –
שיעור 10: מעבר אותות – 27 –
10.1 דרכי העברת אותות – 28 –
10.2 המסר – 28 –
10.3 סוגי קולטנים – 29 –
10.3.1 קולטנים תוך תאיים (Inner Cell Receptors) – 29 –
10.3.2 קולטנים ממברנליים (Cell Surface Receptors) – 29 –
שיעור 11: פרוטאוזום ומיקרוטובולים – 31 –
11.1 הפרוטאוזום – 31 –
11.1.1 תפקוד ודרך פעילות – 31 –
11.1.2 מנגנון היוביקוויטיזציה – 31 –
11.2 המיקרוטובולים – 31 –
11.2.1 מבנה והיווצרות – 31 –
11.2.2 הובלת מטענים ע"י מיקרוטובולים – 32 –
11.2.3 תפקידים נוספים למיקרוטובולים – 32 –
שיעור 12: המיטוזה – 33 –
12.1 פרופאזה – 33 –
12.2 פרומטאפאזה – 33 –
12.3 מטאפאזה – 34 –
12.4 אנאפאזה – 34 –
12.5 טלופאזה – 34 –
12.6 ציטוקינזה – 34 –
12.7 תרופות אנטי-סרטניות – 34 –
שיעור 13: מיוזה – 35 –
13.1 מושגים – 35 –
13.2 שחלוף גנטי – 35 –
13.3 שלבי המיוזה – 36 –
13.3.1 חלוקה ראשונה – 36 –
13.3.2 חלוקה שנייה – 36 –
שיעור 14: שעתוק – 37 –
14.1.1 רצפים מיוחדים ב DNA – 37 –
14.2 RNA Polymeraze – 37 –
14.2.1 סוגי RNA Polymeraze – 37 –
14.3 מהלך השעתוק (באאוקריוטים) – 38 –
14.3.1 שעתוק – 38 –
14.3.2 שחבור – 38 –
14.3.3 תהליכים נוספים – 38 –
14.3.4 ייצוא – 38 –
14.4 מוליקולת ה RNA – 38 –
14.4.1 סוגי RNA – 38 –
14.4.2 מבנה RNA – 39 –
14.5 פרוקריוטים מול באאוקריוטים – 39 –
שיעור 15: תרגום – 40 –
15.1 tRNA – 40 –
15.1.1 גילוי ה tRNA – 40 –
15.1.2 מבנה ה tRNA – 40 –
15.1.3 Wobble Position – 40 –
15.2 הריבוזום – 41 –
15.3 מהלך התרגום – 41 –
15.3.1 שלב האתחול (Initiation) – 41 –
15.3.2 שלב ההתארכות (Elongation) – 41 –
15.3.3 שלב הסיום (Termination) – 42 –
15.4 אנטיביוטיקות – 42 –
שיעור 16: הרשתית האנדופלזמית (ER) – 43 –
16.1 מבנה ותפקוד – 43 –
16.2 מחקר – 43 –
16.2.1 גילוי ומחקר ראשוני – George Palade – 43 –
16.2.2 Signal Hypothesys– Gunter Blobel – 43 –
16.2.3 תרגום חלבונים ממברנליים – 44 –
16.3 עיבוד חלבונים ב ER – 45 –
16.3.1 קיפול ובקרת איכות – 45 –
16.3.2 יצירת קשרי דיסולפיד – 45 –
16.3.3 גליקוזילציה – 45 –
16.3.4 יצירת חלבונים מורכבים – 46 –
שיעור 17: אברון גולג'י – 47 –
17.1 גולג'י – 47 –
17.1.1 הגילוי – Camillio Golgi, 1906 – 47 –
17.1.2 מבנה ותפקוד – 47 –
17.2 הולכה וזיקולרית – 47 –
שיעור 18: אנדוציטוזה והליזוזום – 48 –
18.1 אנדוציטוזה – 48 –
18.1.1 סוגי אנדוציטוזה – 48 –
18.1.2 מהלך הבליעה – 48 –
18.2 כולסטרול ומטבוליזם – 49 –
18.3 הליזוזום – 49 –
שיעור 19: המיטוכונדריה – 50 –
19.1 מיטוכונדריה – 50 –
19.1.1 מבנה המיטוכונדריה – 50 –
19.1.2 תהליך הנשימה התאית – 50 –
19.2 תהליך הזרחון החימצוני – 51 –
19.2.1 פוטנציאל חמצון-חיזור – 51 –
19.2.2 נשאי אלקטרונים – 51 –
19.2.3 החמצון – 51 –
19.2.4 הזרחון – 51 –
שיעור 20: הציטוסקלטון – 52 –
20.1 מממ, ציטוסקלטון… – 52 –
20.1.1 סוגי הסיבים – 52 –
20.2 Intermediate Filaments – 52 –
20.2.1 Nuclear Lamina – 52 –
20.3 Actin Filaments (Microfilaments) – 52 –
20.3.1 מבנה – 52 –
20.3.2 תפקידי האקטין – 53 –
20.4 תנועה תאית – 53 –
20.4.1 תנועת מיוזין על סיב אקטין – 53 –
20.5 תנועה בתאי שריר – 54 –
שיעור 21: צמתים – 55 –
21.1 רקמות – 55 –
21.1.1 רקמת האפיתל – 55 –
21.1.2 רקמת החיבור – 55 –
21.1.3 רקמת השריר – 55 –
21.2 צמתים – 55 –
21.2.1 סוגי צמתים – 55 –
21.2.2 צמתי אטימה – Tight Junction – 56 –
21.2.3 צמתי עיגון / Adherens Junction – 56 –
21.2.4 צמתי עיגון / Intemidiate Filament Junction – 56 –
21.2.5 צמתי תקשורת / Gap Junction – 56 –

שיעור 1: מבוא
המונח תא (cell) נטבע לראשונה על ידי רוברט הוק. רוברט הוק היה מדען בריטי מהמאה ה 17, שבנה את מיקרוסקופ האור הראשון. בעקבות גילוייו הוא פירסם את הספר "מיקרוגרפיה". במהלך חקר תאי הצמח בעץ השעם הוא גילה חיידקים ופרוטוזואה, ובעקבות כך טבע את המונח “cell” שמקורו מהמילה "cellula" = חדרון, תא. בהמשך, המדען אנתוני ואן-לוונהוק – מדען הולנדי מהמאה ה 17, גילה את התאים החיים – חיידקים פרוטיסטה, תאי זרע ותאי דם, וראה שרירים במבנה סיבי המורכבים מתאים.

1.1 מושגים בסיסיים בביולוגיה של התא
 Monomer (מונומר): מוליקולה המשמשת אבן בנין של הפולימר.
 Polymer (מאקרומוליקולה / פולימר): שרשרת מונומרים רבים (זהים או שונים). קיימים גם דימר – פולימר של 2 מונומורים, וטרימר – פולימר של 3 מונומרים. סוכרים -> פוליסכרידים, חומצות אמינו -> חלבונים, נוקליאוטידים -> חומצות גרעין, חומצות שומן -> שומנים.
 פלמור: תהליך חיבור מונומרים לפולימר. קיים פלמור בסיפוח, באמצעות יזם או זרז, למונומורים בעלי………….