עבריינות צווארון לבן: ההסברים התיאורטיים המתחרים והראיות על אפקטיביות ההרתעה והענישה

עבריינות צווארון לבן: ההסברים התיאורטיים המתחרים והראיות על אפקטיביות ההרתעה והענישה

מבוא 1
שאלת ההגדרה והשלכותיה 1
הגדרה מבוססת עבריין מול הגדרה מבוססת עבירה 1
מה נגזר מן הבחירה בין ההגדרות 2
ההסברים התיאורטיים המתחרים 3
נטרול, הצדקות ושפת ההסבר של העבריין 3
שליטה עצמית והמחלוקת על התיאוריה הכללית 3
הזדמנות, מצב ונוחות 4
לחץ, תרבות ארגונית והצד האפל של הארגון 5
הרתעה: מן המודל הכלכלי אל הראיות 5
ענישה וסנקציות: מה עובד ומה לא 6
ענישת יחידים והפער בין החומרה הנתפסת לענישה בפועל 6
סנקציות תאגידיות, מנהליות והסדרים מוסכמים 7
סיכום 8
רשימת מקורות 9

מבוא

המושג עבריינות צווארון לבן נולד כטענה פולמוסית ולא כקטגוריה תיאורית ניטרלית. סאתרלנד הצביע על עבריינות שמבצעים אנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים במהלך עיסוקם, וטען שהקרימינולוגיה של זמנו שגתה כשקשרה פשיעה לעוני ולמצוקה, משום שהיא נסמכה כמעט אך ורק על מדגמים של נאשמים ממעמדות נמוכים (‎Sutherland‎, ‎1940‎). הטענה לא הופנתה רק כלפי אוכלוסיית העבריינים אלא גם כלפי תיאוריית העבריינות: אם אנשי עסקים אמידים מבצעים עבירות בהיקף ניכר, הסברים המבוססים על חסך חומרי אינם יכולים לשמש הסבר כללי לפשיעה.

כבר בשלב מוקדם התברר שההגדרה גוררת אחריה שאלה משפטית קשה. סאתרלנד עצמו בחן 547 החלטות שניתנו נגד שבעים תאגידים גדולים ומצא ש-473 מהן נגעו להתנהגות שעמדה בשני התנאים המגדירים עבירה פלילית, נזק חברתי המוגדר בחוק וסנקציה עונשית, ואף על פי כן טופלה ברובה במסלולים אזרחיים ומנהליים ולא במסלול הפלילי. את הפער הזה הוא ייחס למעמדם הרם של אנשי העסקים, למגמה כללית של התרחקות מענישה, ולהיעדר קונסנזוס מוסרי סביב האיסורים הרלוונטיים (‎Sutherland‎, ‎1945‎).

שמונים שנה אחר כך הפער הזה עדיין ניצב במרכז הדיון. מצד אחד, מחקרי עמדות מראים שהציבור מדרג חלק מעבירות הצווארון הלבן כחמורות יותר מעבירות רחוב מסוימות (‎Piquero‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2008‎). מצד אחר, סקירה שיטתית של הראיות על ההתערבויות שנועדו לרסן עבריינות תאגידית מצאה אפקטים קטנים בלבד ואיכות ראיות נמוכה (‎Simpson‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2014‎). בין שני הקטבים האלה, בין החומרה הנתפסת לבין התגובה המוסדית בפועל, מתנהל הוויכוח התיאורטי והמדיניותי בתחום.

סקירה זו נעה בשלושה מהלכים. תחילה נבחנת שאלת ההגדרה והשלכותיה על המחקר האמפירי; לאחר מכן נסקרים ההסברים התיאורטיים המתחרים לתופעה, מטכניקות הנטרול ועד ללחץ הארגוני; ולבסוף נבחנות הראיות על אפקטיביות ההרתעה, על ענישתם הפלילית של יחידים ועל הסנקציות התאגידיות והמנהליות.