תוצאות הפגם המינהלי וביקורת שיפוטית – סיכום יחידה 12 בקורס המשפט המינהלי של ישראל
#12998- תחומים: מדיניות ציבורית, משפטים
- נושאים: אופי זמני של החלטה פגומה, אי ניקיון כפיים, אי פרסום תקנות, איזון בין עוול לנזק, אינטרס ציבורי, אכיפת זכויות פרוצדורליות, אקטיביזם שיפוטי, בג"צ, בטלות, בטלות יחסית, ביטול החלטה, ביקורת המדינה, ביקורת חוקתית, ביקורת מינהלית, ביקורת פרלמנטרית, ביקורת ציבורית, ביקורת שיפוטית, בית המשפט המחוזי, בית המשפט העליון, בית משפט לעניינים מינהליים, דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, דוקטרינת הסמכות דה פקטו, דיני מכרזים, הגנה על זכויות הפרט, הוראה מנדטורית, הוראה מנחה, החזרת עניין לרשות, הליך התייעצות למינוי, הסתמכות בתום לב, הפרת חובת השימוע, הפרת כללי המשפט המינהלי, הרתעת חסר, השעיית מועד הבטלות, ועדה מקומית לתכנון ולבנייה, זכות הטיעון, זכות השימוע, זכות עמידה, חוסר סמכות, חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, חוק הביקורת הפנימית, חוק יסוד השפיטה, חוק-יסוד: מבקר המדינה, חוקיות הפעולות, חזקה ראייתית, חזקת בטלות, חזקת הכשרות, חזקת הרגולריות, חזקת התקינות המינהלית, חריגה מסמכות, חריגה מסמכות מהותית, חריגה מסמכות פרוצדורלית, טוהר המידות, טעות בדין, יועצים משפטיים, יעילות וחיסכון, כבוד האדם, כללי ההליך המינהלי, כללי הסמכות, כללי הצדק הטבעי, כללי שיקול הדעת, כלליות, מבחן הבשלות, מבחני סף, מבקר המדינה, מבקר פנימי, מבקרים פנימיים, מועד עריכת בחירות, מועצה דתית דרוזית, מינוי בהרכב חסר, מעשה עשוי, מראית פני הצדק, מתינות שיפוטית, ניהול תקין, נפסדות, נציב תלונות הציבור, סבירות, סעד חלופי, סעד למען הצדק, סעדים מינהליים, עותר ציבורי, עילות ביקורת, עניינים תיאורטיים, עקרון חוקיות המינהל, עתירות חוקתיות, פגם חמור ויסודי, פגם טכני, פגם מהותי, פגמים בהחלטות מינהליות, פגמים בהליך המינהלי, פגמים בסדרי ההליך המינהלי, פגמים בשיקול הדעת, פוליטיזציה של השפיטה, פנייה מוקדמת, פסילה חלקית, פסיקת פיצויים, צווים לרשויות, קשר סיבתי בין הפגם להחלטה, רטרואקטיביות, שיהוי, שיהוי אובייקטיבי, שיהוי סובייקטיבי, שיטת העיפרון הכחול, שימוע מאוחר, שימוע מוקדם, שלטון החוק, שפיטות, שפיטות מוסדית, שפיטות נורמטיבית, תום לב הרשות, תוצאה יחסית, תוקף החלטה מינהלית, תחולה על העתיד, תחושת הצדק, תחליפים סבירים לדרישות פרוצדורליות, תקיפה עקיפה, תקנות בנות פועל תחיקתי, תקנות שעת חירום
- קורס: המשפט המנהלי של ישראל - 10790
- מוסד אקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
שם הקובץ:
- היקף: 2674 מילים, 10 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 1
להורדת הפריט
- מחיר: ₪13.00
יחידה 12: תוצאות הפגם המינהלי וביקורת שיפוטית
תוכן עניינים
12.1 פגמים בהחלטות ותוקפן של החלטות 1
12.2 הבטלות היחסית 3
התפתחות הבטלות היחסית 3
בטלות יחסית וזכות הטיעון 3
הרחבת ההלכה לפגמים נוספים ולחריגה מסמכות 4
הערכה ביקורתית ושיקולים מנחים 5
12.3 ביקורת שיפוטית ומנגנוני ביקורת נוספים 6
מנגנוני הביקורת והייחוד של הביקורת השיפוטית 6
הערכאות המוסמכות וחזקת התקינות 7
מבחני הסף 8
12.1 פגמים בהחלטות ותוקפן של החלטות
קבלת החלטה הנגועה בהפרה של כללי המשפט המינהלי, בין שמדובר בכללי הסמכות, בכללי ההליך המינהלי או בכללים בדבר שיקול הדעת, משפיעה על תוקפה של אותה החלטה. מידת ההשפעה של הפגם משתנה בהתאם לחומרתו ולשיקולים נוספים, והדיון בתוצאות הפגמים הוא הביטוי המעשי להכפפת הרשויות לשלטון החוק. יחידה זו עוסקת בתוצאות הפגמים המינהליים, במנגנוני הביקורת האמונים על חשיפתם ובסעדים הניתנים בגינם.
המשפט המינהלי בישראל אימץ בעבר, בהשפעת המשפט האנגלי, את ההבחנה בין שתי תוצאות אפשריות של פגמים. פעולה שנפל בה פגם חמור ויסודי נחשבה בטלה (void), ומשמעות הדבר הייתה היעדר כל תוקף משפטי. פעולה שנפל בה פגם חמור פחות הוגדרה כנפסדת, כלומר ניתנת לביטול (voidable), ותוקפה נותר בעינו כל עוד לא בוטלה. הבחנה זו שיקפה במשפט המינהלי הבחנה נוספת בין שני סוגי פגמים עיקריים: חוסר סמכות או חריגה מסמכות, שנחשבו לפגם החמור ביותר בשל הפרת עקרון חוקיות המינהל והובילו לבטלות מעיקרה, לבין טעות בדין, שגררה נפסדות בלבד.
הקושי ביישום ההבחנה התעורר עם ההכרה ההדרגתית בעילות ביקורת חדשות שנוספו על הרצף שבין חוסר סמכות לטעות בדין, ובכללן פגמים בהליך המינהלי ובשיקול הדעת. הפסיקה המסורתית ניסתה להתאים את העילות החדשות לדיכוטומיה הקיימת, ומחמת חומרתן נטתה להחיל עליהן את דין הבטלות, תוך שהיא מתארת פגם בכללי הצדק הטבעי או פגם מהותי בשיקול הדעת כחריגה מסמכות במובן הפרוצדורלי או המהותי. בהמשך גברה המודעות לפן הפיקטיבי שבהגדרה זו, וגברה הנכונות להבחין בין פגמים בסמכות לפגמים בשיקול הדעת.
ההבחנה בין בטלות לנפסדות היא חדה וברורה, וזהו יתרונה אך גם חסרונה. כאשר הפגם דינו בטלות, בית המשפט מנוע לכאורה מלתת לפעולה תוקף גם כאשר נראה שהצדק מחייב זאת. הרצון לאפשר פתרונות ביניים גמישים יותר הוא שהניע את התפתחות מושג הבטלות היחסית. עם זאת, גם הפסיקה המסורתית פיתחה דרכים מוגבלות להגמשת התוצאה. כך, אי קיום הוראה בעלת אופי טכני, המכונה בדיעבד הוראה מנחה להבדיל מהוראה מנדטורית, לא נחשב לחריגה מסמכות ולא גרם לבטלות; וכך גם ההבחנה הכללית בין פגם מהותי לפגם טכני, שיושמה רבות בדיני המכרזים, ולפיה רק פגם מהותי משפיע על תוקף הפעולה (עניין מלון סן טרופז ועניין כח אחזקות). דרכים נוספות כללו את מבחני הסף בשלב הביקורת השיפוטית, את דוקטרינת הסמכות דה פקטו שנקלטה מן המשפט האנגלי (עניין ברנדוין), את ההפרדה בשיטת העיפרון הכחול שבה נפסל רק החלק הנגוע בפגם (עניין מנצור), ואת ההתחשבות באופייה הזמני של ההחלטה הפגומה. עצם קיומן של דרכים אלה מלמד כי גם בתקופת ההבחנה הנוקשה שאף בית המשפט להותיר בידיו מידה של גמישות בקביעת תוצאת הפגם.
סיכום פרק 12 מתוך הספר:
ברק-ארז, ד. (2019). יחידה 12: תוצאות הפגם המינהלי וביקורת שיפוטית. בתוך: המשפט המינהלי של ישראל – כרך ג', שיקול הדעת המינהלי וביקורת שיפוטית (315-433). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
