תנאי ההבחנה המשפטית בין המתת חסד אקטיבית לבין המתת חסד פסיבית

תנאי ההבחנה המשפטית בין המתת חסד אקטיבית לבין המתת חסד פסיבית

תוכן עניינים

מבוא 3
הצגת המצב המשפטי במדינת ישראל 5
חקיקת חוק הנוטה למות 8
עקרונות לקדושת החיים 11
עבירת שידול להתאבדות והריגה 12
סוגיית המתת החסד בדין הזר 15
הדין החל בארה"ב 15
הדין החל במדינת קונטיקט 16
הדין החל בגרמניה 16
הדין החל בהולנד 17
הדין החל בשוויץ 17
סיכום האבחנה בין המתת חסד אקטיבית לפאסיבית 18
רשימה ביבליוגרפית 20

מבוא

המושג המתת חסד מונה בתוכו את פעולת המתת אדם או בעל חיים מתוך שאיפה להיטיב עימו מפני שהוא סובל ממחלה המוגדרת כסופנית. הן בעולם המשפט והן בעולם הרפואה קיים ויכוח כיצד יש להגדיר את המושג ולמעשה מה היא האבחנה בין המתת החסד האקטיבית להמתת החסד הפאסיבית. פעמים רבות נראה כי המושג המתת חסד שונה בין מדינה למדינה. המתת החסד מונה בתוכה 2 פעולות המתיימרות לאותה התוצאה, אך בדרך שונה לגמרי- המתת חסד אקטיבית והמתת חסד פאסיבית.
המתת חסד פאסיבית- המתת חסד זו הינה הפסקת טיפולים מאריכי חיים, לדוגמא חיבור למכונת נשימה. גישה זו מייצגת את חוק הנוטה למות אשר קובע שלושה קריטריונים משמעותיים בהם ניתן לא להאריך את חייו של החולה באופן פאסיבי.
הקריטריונים הנ"ל נוגעים לתוחלת החיים של לחולה, כאשר צופים לחולה כחצי שנה של חיים לפחות, אז אין לשקול אף פעולה של המתת חסד. גם כאשר מדובר בחולה אשר נותרו לו פחות מחצי שנה של חיים, עדיין החוק מחייב כי הינו חייב לקבל נוזלים ותרופות אשר יקלו על מצבו, אך החוק כן מתיר במקרה זה לא חייב בהחייאה או טיפולים מאריכי חיים. כמו כן כאשר מדובר בחולה אשר נותרו לו פחות משבועיים לחיות, החולה יכול לבקש לסיים את כל הטיפולים המאריכים חיים.
כאשר אותם חולים מקבלים החלטה זו, הם למעשה סומכים על הרופא אשר העריך את חייהם בתקופה מסוימת. דגש נוסף הוא על כך, שהחולה חייב להיות משוחרר מכל תלות כל שהיא מטעם סובביו בעניין החלטתו. כדי להסיק כי מדובר בהחלטה חד משמעית ההחלטה חייבת להיות מגובה בכתב, או בצילום ולהיות בעלת ערך משפטי.
לעומת זאת, קיימת גם המתת חסד אקטיבית-
המתת חסד אקטיבית- הינה פעולה כלשהי לצורך עידוד וקירוב אל המוות. על פי גישה זו יש להתחשב בכל הגורמים אותם מעלה החולה ויש לעזור לו להגשים את בקשתו, גם כאשר מדובר בהמתה חד משמעית.
כדי לבצע את המתת החסד האקטיבית יש לשים לב כי הינה נעשית בדעה צלולה של החולה ולאחר שיחה וייעוץ עם רופא מתאים. על החולה לדעת כיצד ההמתה מתבצעת ואת תוצאותיה. אותם מהלכים של ההמתה נרשמים ומתועדים ולכן הם אינם יכולים להיחשב כטעות. רופא המבצע המתת חסד לא נמצא אחראי על הפעולה עצמה, כל עוד החולה בעצמו ביקש לבצע את הפעולה. כמו כן, הרופא חייב להיות בטוח כי מדובר במחלה חשוכת מרפא.
כדי הדגים את האבחנות בין שני המושגים הנ"ל, במהלך מחקר זה אחקור מספר סיטואציות שדרכן נוכל לעמוד על האבחנה המדגימה את הגבול הדק אשר קיים בין ביצוע פעולת המתת החסד האקטיבית, לבין ביצוע פעולת המתת חסד פאסיבית.
על פי פסיקת בית המשפט בישראל ניתן להבחין כי שאלת סוגית המתת החסד נדונה מספר רב של פעמים, בתחילת הדרך בית המשפט נמנע מלאפשר פעולות המתיימרות לכדי המתת חסד אך במרוצת השנים בית המשפט הכיר במספר פעולות המתיימרות לכדי המתת חסד- אך כאמור ללא ביצוע פעולה ישירה.
עם התקדמות הפסיקה בשנת 2005 חוקק חוק הנוטה למות כאשר מטרתו של חוק זה הינה להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך שמירה על קדושת חיו, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של החיים. החוק מבדיל בין שלושה שלבים רפואיים כאשר המכנה המשותף בניהם הינו פעולה פאסיבית והימנעות מפעולה אקטיבית. כמו כן, על פניו המושג המתת חסד פאסיבית כולל בתוכו הימנעות מטיפולים מאריכי חיים במקרה שהטיפולים לא ישנו את מצבו של החולה הסופני, אם הוא סובל או נטול הכרה לעומת המתת חסד אקטיבית המסיימת את חיו של האדם באמצעות פעולה ישירה. עולה השאלה, 2 הפעולות מסיימות את חיו של האדם, גם במקרה הפאסיבי כאשר לא מעניקים לאדם טיפול מאריך חיים התוצאה היא ברורה- מוות. לכן, יש להבחין בין שני המושגים בזהירות מרבית.
עוד אבחנה מעניינת בין שני המושגים הינה סוגיית קדושת החיים, אשר נחלקת לפן הדתי ולפן האזרחי. בכל הנוגע לפן הדתי, קדושת החיים הינה עיקרון בדת ובמוסר של שמירה על ערך החיים ובייחוד חיו של האדם. אף בעשרת הדיברות נאמר "לא תרצח", על פי התורה פגיעה בחיי אדם אסורה. על האדם מוטלת החובה לשמור על חיו גם אם יעמוד על כף המאזניים עבירה על מצוות התורה. בכל הנוגע לפן האזרחי, קדושת החיים באה לידי ביטוי במספר רב של חוקים- הזכות לכבוד, הזכות לחיים, הזכות לטיפול רפואי, הזכות למיתה טבעית ואף חירות הפרט. החוקים באים להגן על חיו של האדם באמצעות מספר עקרונות. בהתאם לכך, ניתן להבחין כי כאשר אנו מבצעים פעולה אקטיבית- דהיינו המתת חסד באמצעות פעולות אקטיביות אנו פוגעים בקדושת חיו של האדם. מאידך, כאשר אנו מבצעים המתת חסד פאסיבית- דהיינו, הימנעות מטיפולים מצילי חיים אנו לא פוגעים בקדושת חיו של האדם.
עוד אבחנה בין שני המושגים הינה סוגיית ההרשעה. הדין ההישראלי אינו מתיר שימוש בפעולה אקטיבית המסיימת את חיו של האדם, ובמקרה שכזה מבצע הפעולה יורשע בעבירה פלילית של ממש. לעומת זאת, כאשר מדובר בפעולה פאסיבית, הפעולה הינה בכפוף לחוק הנוטה למות וכן הינה מותרת.
כאשר אנו רוצים להבחין בין שני סוגי המתות החסד ניתן להעמיד את הדין הזר למול הדין הישראלי. כאמור, הדין הזר במספר מדינות מאפשר לאדם לסיים את חיו באמצעות פעולות ישירות ומידיות אשר כל תכליתן הינה סיום חיו של האדם ולעומת זאת הדין ההישראלי הינו יותר שמרני.
בהתאם לכך, במאמר אחקור את האבחנה בין המתת החסד האקטיבית לבין המתת החסד הפאסיבית. וכן אציג כיצד ניתן להבחין בגבול הדק הקיים בין שני המושגים, כמו כן כל זאת בשימוש ובהתבסס על מאמרים ופסיקות במרוצת השנים.