אימה ומוסר בשיח הציבורי: ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של מנהג נקמת הדם בחברה הערבית בישראל ושל ייצוגיו בתקשורת הישראלית

אימה ומוסר בשיח הציבורי

ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של מנהג נקמת הדם בחברה הערבית בישראל ושל ייצוגיו בתקשורת הישראלית

תוכן העניינים

1. מבוא 3
2. סקירת ספרות 5
2.1. מנהג נקמת דם 5
2.2. מנהג נקמת דם בחברה הערבית בישראל 5
2.3. ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של מנהג נקמת דם בחברה הערבית בישראל 7
2.4. הייצוג של ערבים בתקשורת הישראלית 8
2.5. הסיקור התקשורתי של מנהג נקמת דם בתקשורת הישראלית 11
2.6. שאלות המחקר והשערות המחקר 12
3. שיטת המחקר 13
3.1. מערך המחקר 13
3.2. איסוף הכתבות 13
3.3. שיטת הניתוח 13
4. ממצאים 15
4.1. מעגל הפחד הראשון: אימה בין-משפחתית 15
4.2. מעגל הפחד השני: ליבוי הפחד מפני הערבי בתקשורת הישראלית 20
5. דיון ומסקנות 24
5.1. דיון בתוצאות 24
5.2. סיכום ומסקנות 26
5.3. מגבלות המחקר 27
5.4. המלצות למחקר עתידי 27
6. רשימת מקורות 28
6.1. מאמרים וספרים 28
6.2. הכתבות ששימשו לניתוח 30

1. מבוא

אחת מהתוצאות של שיח ה"אנחנו והם" היא תיעול הפחד לשנאה כנגד הקבוצה השנייה. כדוגמא לתהליך זה ניתן להביא את האופן שבו שיח הקורבנות מבנה את היחס בין יהודים לפלסטנים כתחרות על התפקידים של קורבן ושל פוגע, כאשר כל קבוצה מעוניינת לייחס לעצמה את תפקיד הקורבן ולקבוצה השנייה את תפקיד הפוגע. שיח זהויות זה מאפשר לכל קבוצה להעניק לגיטימציה מוסרית לפעולות אלימות כנגד הקבוצה השנייה, כיוון שהן מגדירות אותן כהגנה עצמית (Pilecki & Hammack, 2014).
אולם תהליך זה לא נעצר בתפקידי הקורבן והפוגע, שיכולים להתפרש כתפקידים שהם תולדה של נסיבות היסטוריות, אלא ממשיך לקראת שיח מהותני בו כל קבוצה מגדירה את המאפיינים של הקבוצה השנייה כמהותיים לעניין תפקידם בסכסוך, על ידי שיח של זהות ושל שוני (De Cillia et al., 1999). כך, הפחד נקשר לזהות האחר, ולא רק לתפקיד שלו בנרטיב ההיסטורי הספציפי.
בעבודה זו ברצוני להראות כיצד הסיקור התקשורתי בתקשורת הישראלית של מנהג נקמת הדם בחברה הערבית מהווה נדבך נוסף בתהליך המסגור התקשורתי (Wolfsfeld et al., 2000) ומציג את הערבי כאחר, אליו מיוחסות תכונות שליליות כגון פרימיטיביות, אלימות ועוד (ישובי, 2001).
עם זאת, לא ניתן להתעלם ממימד נוסף של פחד שקשור במנהג נקמת הדם, והוא הפחד שחווים חברי המשפחה המצוייה במעגל של נקמות דם (Al-Krenawi et al., 2001). גם פחד זה יוצר שיח "אנחנו והם", אלא שהפעם הקבוצות הן קבוצות משפחתיות ולא אתניות לאומיות.
ניתן לראות, אם כן, שהפחד פועל בשני מעגלים שונים: המעגל הבין-משפחתי והמעגל האתני-לאומי. מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את הסיקור התקשורתי בתקשורת הישראלית של מנהג נקמת הדם בחברה הערבית בישראל, על מנת לבדוק כיצד מיוצג המנהג וכיצד התקשורת יוצרת פחד ואימה בשני המעגלים שתוארו. לצורך כך אנתח כתבות באתרי חדשות המסקרות נושאים הקשורים למנהג נקמת הדם בחברה הערבית בישראל.
בישראל מתקיים סוג נוסף של נקמת דם שיוצר שיח זהויות מהותני ומתעל את הפחד לשנאה כלפי הקבוצה היריבה, והוא מעגל נקמות הדם בין יהודים לערבים בישראל (Yakovlev-Golani, 2011) אך העבודה הנוכחית אינה עוסקת בביטוי זה של המנהג, אלא במנהג נקמת הדם בקרב החברה הערבית בלבד, כאשר השפעתו על החברה היהודית הוא בתיווך התקשורת.
העבודה תפתח בסקירת ספרות שתציג את מנהג נקמת הדם בכלל ותתמקד במנהג נקמת הדם בחברה הערבית בישראל. לאחר מכן ייסקרו ההשלכות הפסיכולוגיות והחברתיות של מנהג נקמת הדם בחברה הערבית בישראל, כפי שבאו לידי ביטוי במחקרים קודמים. סקירת הספרות תמשיך לנושא ייצוג הערבים כמיעוט בתקשורת הישראלית ולתיאור הסיקור התקשורתי של מנהג נקמת הדם בתקשורת הישראלית. לאחר סקירת הספרות תתואר שיטת המחקר: הכתבות שנבחרו, שיטת הבחירה ושיטת הניתוח. לאחר מכן יוצגו את הממצאים בהתייחס לשני מעגלי הפחד. לבסוף יערך דיון בין הממצאים לבין הסקירת הספרות במטרה לענות על שאלת המחקר: מהם תפקידי התקשורת הישראלית במעגלי הפחד והאימה הנובעים ממנהג נקמת דם בחברה הערבית בישראל?