גלובליזציה ותהליך גיבוש זהות דו-תרבותית בישראל: סקירת ספרות

גלובליזציה ותהליך גיבוש זהות דו-תרבותית בישראל

סקירת ספרות

תוכן העניינים

1. מבוא 2
2. סקירת ספרות 3
גלובליזציה 3
ההיבטים השונים של זהות 3
השפעת הגלובליזציה על הזהות 4
זהות דו-תרבותית 5
זהות יהודית: חילונית ודתית 6
יחסים בין קבוצות 8
יחסים בין קבוצות בישראל 8
תיאוריית ניהול האימה 9
רשימת מקורות 11

1. מבוא

גלובליזציה היא תהליך של השפעה הדדית בין חברות ותרבויות שונות. ברמה הבסיסית ביותר, זהו תהליך של התערבבות חברתית-תרבותית, כשמספר גדול של פרטים מבקרים במדינות אחרות, מהגרים אליהן, או מנהלים אינטראקציות עם תרבויות זרות. האינטראקציות הבין-תרבותיות יכולות להתרחש גם במדינת הלאום של האדם, מכיוון שחברי תרבויות זרות נמצאים כמעט בכל מקום בעולם (Chiu, Mallorie, Keh, & Law, 2009). תהליך הגלובליזציה הואץ במיוחד בשנים האחרונות בגלל הקדמה הטכנולוגית והתלות הכלכלית בין מדינות (Arnett, 2002).
אחת ההשפעות הפסיכולוגיות המשמעותיות ביותר של הגלובליזציה היא בעיצוב זהותו של הפרט. ההשפעות התרבותיות של הגלובליזציה נפוצות כל כך, עד שמרבית האנשים בעולם כיום מפתחים זהות דו-תרבותית (Bicultural Identity), המורכבת מזהותם המקומית, ומזהות גלובאלית מערבית (Arnett, 2002). דבר זה נכון גם לחברי קבוצות הרוב במדינות לאום, שהפנימו את שתי התרבויות (Benet-Martinez & Haritatos, 2005).
מצב זה קיים גם במדינת ישראל, אך הקבוצות השונות המרכיבות את האוכלוסייה בישראל נבדלות זו מזו במידת ההזדהות שלהן עם התרבות הגלובאלית-מערבית. המגזר המזוהה ביותר עם התרבות המערבית הוא המגזר היהודי-חילוני, בעוד שהמגזר החרדי והערבי-מוסלמי מזוהים פחות עם התרבות המערבית (Safir & Rosenmann, 2004).
עבודה זו תתמקד בשלוש קבוצת אלו – יהודים חילונים, יהודים חרדים, וערבים מוסלמים, המייצגים רמות שונות של הזדהות עם מסגרת התרבות המערבית (WCF – Western Cultural Frame).