להורדת הפריט
4.1 החובה המתמדת להפעיל שיקול דעת 1
4.2 סמכויות רשות וסמכויות חובה 3
4.3 הנחיות מינהליות 5
מהות ההנחיות המינהליות ותכליתן 5
פומביות ההנחיות 7
החובה לנהוג לפי ההנחיות והסטייה מהן 8
יחידה זו עוסקת בחובה המתמדת החלה על הרשות המינהלית לשקול את הצורך בהפעלת סמכויותיה, בהבחנה בין סמכויות רשות לסמכויות חובה לפי שיקול הדעת שנלווה להן, ובפרקטיקה של ההנחיות המינהליות, שבאמצעותן מכוונת הרשות את הפעלת שיקול דעתה. שלושת הנושאים נגזרים מן העיקרון שלפיו הענקת סמכות אינה הענקת כוח בלבד, אלא גם הטלת חובה לשקול את הפעלתה לגופו של עניין.
כאשר מוענקת לרשות מינהלית סמכות, חלה עליה חובה מתמדת ומתמשכת לשקול את הצורך בהפעלתה. משמעות הדבר היא שאסור לרשות לקבל מראש החלטה גורפת בדבר העמדה שתנקוט בעתיד, ובכך לפטור את עצמה מבחינה נוספת של העניין לגופו. גם כאשר הרשות מגבשת מדיניות כללית, עליה לבחון בכל מקרה ומקרה אם ראוי ליישם מדיניות זו על העובדות ועל הנסיבות המונחות לפניה. ביטוי מובהק לעיקרון זה ניתן בבג"ץ 297/82 ברגר נ' שר הפנים, שנסב על הימנעותו של שר הפנים מהפעלת הסמכות להנהיג שעון קיץ. אף שהחקיקה הקנתה לשר שיקול דעת אם להנהיג שעון קיץ, קבע מ"מ הנשיא שמגר כי חלה עליו חובה לבחון את הצורך בהפעלת סמכותו, וכי בעל סמכות חוטא לחובתו אם הוא מותיר את הסמכות שהוקנתה לו כאבן שאין לה הופכין. הענקת הסמכות, כך הובהר, אינה רק הענקת כוח, אלא גם הטלת חובה לשקול את הצורך בהפעלתה ואת הדרכים הראויות לכך.
אחת ההשלכות המעשיות החשובות של חובה זו היא האיסור על כבילת שיקול הדעת. הרשות אינה יכולה להתחייב מראש שלא לשנות את עמדתה יהיו הנסיבות אשר יהיו. כך למשל נפסק כי ראש הממשלה אינו יכול להתחייב שלא לפטר שר בממשלתו, בעניין דרעי (בג"ץ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל). הרשות גם אינה יכולה לקבל החלטה על בסיס עמדה עקרונית בלבד, בלי לבחון את העובדות ואת השיקולים הקונקרטיים המוצגים לפניה. על יסוד עיקרון זה נפסלה החלטת שר הבריאות ושר האוצר שלא לעדכן את עלות סל שירותי הבריאות, החלטה שהתקבלה מתוך עמדה עקרונית נגד תוספת תקציבית ובלי בחינה לגופה של ההמלצה לעדכון (בג"ץ 2344/98 מכבי שירותי בריאות נ' שר האוצר)……..
סיכום יחידה 4 מתוך הספר:
ברק-ארז, ד. (2019). יחידה 4: החובה להפעיל שיקול דעת. בתוך: המשפט המינהלי של ישראל – כרך א', המדינה המינהלית והסמכות המינהלית (275-316). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
