המתח בין חופש ביטוי של חברי כנסת לבין הסתה לאלימות וטרור – ניתוח מנקודת מבט משפטית

המתח בין חופש ביטוי של חברי כנסת לבין הסתה לאלימות וטרור – ניתוח מנקודת מבט משפטית

תוכן עניינים

מבוא 2
1. מעמדו של חופש הביטוי בישראל 3
1.1. מעמד הזכות לחופש הביטוי במערכת המשפט הישראלית 3
1.2. הטעמים לזכות לחופש הביטוי 4
1.3. היקף הזכות לחופש ביטוי 5
1.4. ההגנה על חופש הביטוי – הגבלות 5
2. זכויות חברי הכנסת, חופש הביטוי של חבר הכנסת וההגבלות החלות עליו 8
2.2. הטעמים לחסינות המוענקת לחברי הכנסת 9
2.3. ההגבלה על חופש הביטוי של חבר הכנסת 11
3. המתח הנובע מהזכות לחופש ביטוי של חבר הכנסת לבין ההסתה לטרור ואלימות 12
3.1. חופש הביטוי כגורם הסתה לטרור ו/או לאלימות 12
3.2. כיצד נפתר המתח במסגרת הפסיקה הישראלית 13
4. משפט משווה 16
4.1. החסינות בארצות הברית 16
4.2. החסינות באנגליה 16
4.3. החסינות באיטליה 17
4.4. החסינות בצרפת 17
סיכום ומסקנות 18
רשימה ביבליוגרפית 19

מבוא

הזכות לחופש ביטוי מהווה את כלי העבודה המרכזי של חבר הכנסת במסגרת עבודתו, אשר משתמש בזכות זו על מנת להביע את עמדותיו הפוליטיות – מדיניות וכן כדי לייצג את ציבור בוחריו ללא חשש וללא מורא. עם זאת, העיסוק בזכות זו מעורר קושי מהותי, וזאת כאשר דבריו של חבר הכנסת גובלים בהסתה לאלימות ו/או לטרור. סוגיה זו מקבלת משנה תוקף הן מפני שחבר הכנסת בישראל מייצג לעיתים דעות אשר נתפסות כמקוממות בעיני חלק מהחברה, והן בשל הקיטוב הפוליטי חברתי הקיים בחברה הישראלית. על כן, במאמר זה אבקש לבחון היכן עובר "הגבול" בין זכותו של חבר הכנסת לחופש ביטוי, לבין המקום שבו דבריו חוצים את "הקווים האדומים" והופכים למעשי הסתה, וזאת בחסות החסינות המוענקת לו.

בחלק הראשון של המאמר אבצע סקירה של הזכות לחופש ביטוי במערכת המשפט הישראלי. הסקירה תתמקד במעמדה של הזכות, הטעמים המונחים ביסודה, היקפה וכן מידת ההגנה לה היא זוכה. בשלב השני אציג את החסינות העומדת לחבר הכנסת, לה קיים קשר בלתי אמצעי אל זכותו של חבר הכנסת לביטוי. כמו כן, אבחן את הטעמים המהותיים אשר עומדים ביסוד החסינות, טעמים אשר מגבירים את הצורך לשמור על זכותו של חבר הכנסת לביטוי, מה שלמעשה מהווה נדבך נוסף בקושי שנוצר במהלך בחינת גבולות החסינות של חבר הכנסת. לצורך עבודה זו אתמקד בעיקר במוסד החסינות "העניינית" לו יש קשר ישיר לשאלה המתעוררת בעת המחקר.