הצעת מחקר: השפעת המצב הבטחוני על חרם צרכנים במגזר היהודי על מוצרים מיצרנים ערביים

הצעת מחקר: השפעת המצב הבטחוני על חרם צרכנים במגזר היהודי על מוצרים מיצרנים ערביים

תוכן עניינים
מבוא 2
רקע תיאורטי 3
חרם – רקע והגדרה 3
חרם כלכלי – מאפיינים 3
אפקטיביות לחרם 4
השפעת חרם על ביצועים כלכליים 5
חרם כלכלי של צרכנים 7
מתודולוגיה 8
מודל המחקר 8
הנתונים למחקר 8
סיכום ומסקנות צפויות 9
ביבליוגרפיה 10

מבוא
בישראל מידי מספר שנים עלול להתרחש אירוע ביטחוני משמעותי (מלחמה בצפון, מבצע צבאי בעזה או ביהודה ושומרון). האירועים הביטחוניים הללו גוררים ברוב המקרים תגובות נזעמות מצד הפלסטינים שמייד באים לידי ביטוי בהחרמת מוצרים ישראלים. בסקר משנת 2015 שבדק את התפיסות של הפלסטינים באשר לחרם על מוצרים ישראלים הראה, שכ-50% מכלל הפלסטינים אמרו שהם תומכים בחרם כולל ומלא על כל תוצרת ישראלית, אך רק כ־10% אמרו שצריך להחרים תוצרת המיוצרת בהתנחלויות בלבד. כלומר, לפלסטינים לא ממש אכפת אם התוצרת הישראלית באה מפתח תקווה או מאריאל (רובינשטיין, 2015).
כלי החרם יכול לשמש יחידים, והוא יכול לשמש גם קבוצות שונות. בנוסף, כלי החרם יכול לחול בשדות חברתיים שונים. דוגמה לכך ניתן לראות כיצד בשנים האחרונות, אנו עדים ליותר ויותר גילויים של חרמות צרכניים אשר נועדו בין היתר להוביל לשינוי התנהגויות עסקיות הנתפסות כפסולות. המשמעות היא, שציבור הצרכנים המשתתף בחרם הכלכלי אינו רוכש את מוצרי החברה המוחרמת, ואינו פוקד את חנויותיה וסניפיה. גם זה סוג של נידוי או איסור לבוא במגע. החרם הכלכלי יכול להוביל בין היתר גם לתוצאות חיוביות מצד עורכי החרם כמו למשל עידוד הקשבה של גורמים עסקיים לרחשי הציבור והפיכת השווקים להוגנים ולמתחשבים יותר (מנו, 2010). חרם שכזה מהווה בסופו של דבר כלי מחאה נגד יחסם של תאגידים לצרכנים, לקהילות, למיעוטים, לחיות ולסביבה. חרם כזה הוא "כלי מחאה דמוקרטי במשחק השוק הכלכלי, החברתי והפוליטי" (גונטובניק, 2020).
כלי החרם יכול לשמש גם ככלי אפקטיבי גם בזירה הלאומית שבה קבוצות שונות קוראות להחרים חברות או פרטים בגין התנהלות שהן תופסות כפסולה (גונטובניק, 2020). כך למשל, במאי 2021 לאחר האירועים הקשים בערים המעורבות, קמה קריאה בקרב המגזר היהודי לפיה יש להוביל חרם צרכני על עסקים ערביים בישראל. בלוד למשל הופצה מפה אשר סיווגה עסקים לפי בעליהם – יהודים וערבים (עמית, 2021).
במהלך השנים קראו אזרחים ישראלים לחרם על סוחרים ועסקים ערבים, בעיקר כאשר ערבים ישראלים היו שותפים למחאות כנגד מדינת ישראל או פעלו באופן אלים באמצעות הפגנות כנגד החברה הישראלית. כך למשל, הניסיון להחרים עסקים ערבים בתוך תחומי הקו הירוק התרחשו גם במהלך ולאחר מהומות 2000 וכך גם במקרה בשנת 2008 שאז קמה קריאה לחרם על עסקים ערבים בעכו לאחר המהומות והאלימות במהלך יום הכיפורים (ראב"ד, 2008). המהומות בלוד ורמלה במאי 2021 הובילו לקריאה נוספת ברשתות החברתיות לחרם על עסקים בבעלות ערבית.
מכאן עולה שאלת המחקר: כיצד תקופות עם רגישות ביטחונית משפיעות על התועלת (בישובים יהודיים) מרכישת מוצר של יצרן ערבי ולהיפך?