התחדשות עירונית – יתרונות וחסרונות, חסמים בישראל, ותרומתה לקיימות עירונית

התחדשות עירונית – יתרונות וחסרונות, חסמים בישראל, ותרומתה לקיימות עירונית

תוכן עניינים

מבוא 2
מתכנון עירוני להתחדשות עירונית 4
מסלולי ההתחדשות העירונית 8
על יתרונותיה וחסרונותיה של ההתחדשות העירונית 8
מסלולים של התחדשות עירונית 9
מבט מקומי על ההתחדשות העירונית בישראל 11
חסמים להתחדשות עירונית 16
תרומתה של ההתחדשות לקיימות עירונית 18
סיכום 24
ביבליוגרפיה 25

מבוא

התחדשות עירונית היא לא תופעה מקומית ואף לא חדשה. חידוש רקמות עירוניות מתדרדרות קיים בכל רחבי העולם, במדינות מפותחות ומתפתחות . התחדשות עירונית התייחסה לשלושה דורות המתארים את תהליכי ההתחדשות העירונית. הדור הראשון כלל הריסת שכונות עוני ובנייתן מחדש. הדור השני כלל שדרוג פיזי של מבנים ושילוב תכניות חברתיות. והדור השלישי החל בשנות ה-80 והוא מאפשר התערבות של הון פרטי ואנשים בעלי נכסים פרטיים המעוניינים להשקיע בהתחדשות עירונית. ממשלות רבות החלו ליישם את שלושת הדורות הללו בשכונות מגורים ובעיקר באזורים שבהם המבנים מוזנחים ונוטים ליפול . המטרה של תהליך זה היא ליצור סביבות מגורים מתחדשות שימשכו אליהן משפחות מהמעמד הבינוני ובכך תעודד צמיחה דמוגרפית . מבחינה היסטורית, הניסיון הראשון בישראל שנעשה להתחדשות עירונית בעקבות דו"ח ועדת אלמוג היה הקמתה של רשות שיקום בשנת 1963 שמטרתה היתה לפעול לבינוי בשכונות עוני שנתפסו כאזורי שיקום . הרשות התחלפה בפרויקט שיקום שכונות שהחל לדעוך, בעיקר בשל התלות בהוצאות ממשלתיות לתהליך .
המונח "פיתוח בר-קיימא" משמעו מצוינות והתמשכות בזמן, כאשר מובנים רבים למונח עוסקים בסביבה, בכלכלה ובחברה . מספר נושאים חשובים מתפרשים במסגרת התהליך: פיתוח אנושי, פיתוח מערכות אקולוגיות, חיבור בין מטרות חברתיות ופוליטיות, חלוקה שווה של משאבים וייצור איכות חיים גבוהה.
אולם, נמצא שההגדרה הראשונה למונח "פיתוח בר-קיימא" מיוחסת לדו"ח ברונדטלנד של האו"ם משנת 1987:"פיתוח הפוגש את הצרכים של ההווה, מבלי להתפשר על הצרכים של הדורות הבאים […] תהליך של שינוי, שבו ניצול המשאבים, כיוון ההשקעות, האוריינטציה של הפיתוח הטכנולוגי והשינוי הממסדי נעשים באופן עקבי עם הצרכים העתידיים והעכשוויים של הסביבה ". הגדרה זו של האו"ם, מציגה בפנינו את הטענה, כי צמיחה כלכלית מזיקה לסביבה הלא- אנושית, אך עם זאת קיימת ההבנה, כי הצורך בצמיחה כלכלית הוא הכרחי ואינו מוטל בספק .
הרשות הלאומית להתחדשות עירונית היא יוזמה חשובה ומבורכת של הממשלה, שנוצרה במטרה לטפל במתחמים העירוניים הזקוקים לשיפוץ ותחזוקה עירונית מהותית. התהליכים של התחדשות עירונית מהווים דגם לתכנון בר-קיימא, ומתמקדים בבניית בתי מגורים ומתחמים עירוניים בשטחים קיימים ולא בהפרה של שטחים פתוחים . בנייר עמדה שכתבו נציגי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הם מציעים שלוש דרכים אפשריות: הראשונה, הבטחת יצירת מתחמים עירוניים במסגרת תהליכי התחדשות עירונית. השניה, יישום תהליכי התחדשות עירונית לטובת עמידה ביעדי הפחתת פליטות והתייעלות אנרגטית באמצעות בנייה ירוקה בבניינים שישופצו או יבנו מחדש. והדרך שלישית היא, הרחבת אזורי ההתחדשות העירונית ולא רק במקומות מבוקשים.
לאחר המבוא, אבקש לעמוד על התכנון העירוני, על גישותיו והתפתחות ההתחדשות העירונית. פרק ג' יהיה הפרק המרכזי בעבודה שבמסגרתו אעמוד על יתרונות וחסרונות ההתחדשות העירונית, שלושה מסלולים שונים של התחדשות, מבט על ישראל והחסמים העיקריים לקיומה והצלחתה של ההתחדשות העירונית. בנוסף, כחלק מגישה מודרנית להתחדשות עירונית אבקש לחבר בינה לבין קיימות.