התקשורת: מעיתונות מודפסת לעיתונות מקוונת – סיכום יחידה 9 בקורס החברה הערבית בישראל

יחידה 9: התקשורת – מעיתונות מודפסת לעיתונות מקוונת

תוכן עניינים

חלק א: העיתונות המודפסת 2
9.1 התאוששות מהלם האסון: השלב הראשון (1948-1967) 2
עיתונות מטעם בצל הממשל הצבאי 3
העיתונות מטעם המפלגות הציוניות 3
העיתונות של מפ"ם 4
העיתונות הקומוניסטית והלאומית 4
9.2 המפגש המחודש עם המרחב: השלב השני (1967-1984) 5
מאפייני התקופה 6
עיתונות הממסד: מאל-יום לאל-אנבאא 6
עיתונות מפ"ם והעיתונות הקומוניסטית 7
9.3 העיתונות כמכשיר לעיצוב זהות חדשה: השלב השלישי (1984-2006) 7
מאפייני התקופה 7
העיתונות הפרטית-מסחרית 8
העיתונות הקומוניסטית, הלאומית והדתית 9
העיתונות המקוונת ומהפכת האינטרנט 10
חלק ב: התקשורת האלקטרונית בשפה הערבית בישראל 10
9.4 מאפיינים כלליים 10

יחידת לימוד זו, פרי עטו של מוסטפא כבהא, בוחנת את התפתחותם של אמצעי התקשורת בשפה הערבית בישראל מאז הקמת המדינה ב-1948 ועד אמצע העשור הראשון של המאה ה-21. היא עוקבת אחר המעבר מן העיתונות המודפסת אל התקשורת האלקטרונית והמקוונת, ומדגישה כי אמצעי תקשורת אלה מהווים השתקפות ואבן בוחן ליחסים שבין הרוב היהודי ומוסדות המדינה לבין המיעוט הערבי-פלסטיני. חלקה הראשון של היחידה מוקדש לעיתונות המודפסת ולשלושת שלביה – התאוששות מהלם האסון תחת הממשל הצבאי, מפגש מחודש עם המרחב, וגיבוש זהות חדשה – ואילו חלקה השני עוסק בתקשורת האלקטרונית, קרי שידורי הרדיו והטלוויזיה בשפה הערבית.

חלק א: העיתונות המודפסת

9.1 התאוששות מהלם האסון: השלב הראשון (1948-1967)
השלב הראשון, המשתרע על פני שני העשורים שבין הקמת המדינה למלחמת ששת הימים, עמד בסימן התאוששות מהלם הנכבה. עקירת האליטה התרבותית והעיתונאית הפלסטינית במלחמת 1948 הותירה חלל של ממש בכוח האדם המקצועי, ובמקום האליטה שנעקרה צמח באיטיות קאדר עיתונאי חדש בפיקוחו ההדוק של הממסד הביטחוני. כבהא וכספי מונים שורה של אילוצים שהכבידו על ההתאוששות: המחסור בכוח אדם מיומן, ניתוק ממקורות הסיוע של מדינות שכנות, שילובם מחדש של מזרחנים יהודים שעקבו אחר העיתונות הערבית בתקופת המנדט, ופוטנציאל המילוי של החלל התקשורתי בידי יהודים יוצאי ארצות ערב. לאילוצים אלה נוסף היעדר עניין בקרב קהל היעד הכפרי, שחשש כי עיסוק בשיח עיתונאי יתפרש כפעולה חתרנית וטרם הורגל במנהגי קריאה; בהיעדר מרכזים עירוניים המשיכו להתקיים דפוסי תקשורת מסורתיים כמו האל-מנאדי (הכרוז שהשמיע הודעות מן הצריח) והמד'אפות (בתי האירוח).

סיכום פרק 9 מתוך הספר:

נויברגר, ב., אהרוני, ר. וכבהא, מ. (2010). התקשורת – מעיתונות מודפסת לעיתונות מקוונת. בתוך: החברה הערבית בישראל – כרך ג, מפלגות ובחירות, מנהיגות, תקשורת (עמ' 291-400). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.