טרור סייבר, עבירות מימון טרור ופגיעה בתשתיות מידע קריטיות במשפט הבינלאומי

טרור סייבר, עבירות מימון טרור ופגיעה בתשתיות מידע קריטיות במשפט הבינלאומי

תוכן עניינים

מבוא 3
שאלת המחקר 4
מעשי טרור הנעשים בעִתות שלום 4
המלחמה הבינלאומית בטרור 4
איזה חוק בינ"ל חל על מי שנעצרים במסגרת המאבק נגד הטרור? 5
ההיסטוריה של המשפט הבינלאומי 6
מקורות המשפט הבינלאומי 7
המשפט הפלילי הבינלאומי וסמכות שיפוט אוניברסלית 8
רקע היסטורי 9
בתי הדין הפליליים הבינלאומיים אד הוק 10
בתי דין מעורבים 10
סמכות השיפוט האוניברסלית במדינת ישראל 11
דוגמאות לפשעים בינלאומיים 11
היבטים ביננלאומיים של טרור קיברנטי 12
פרשת סנודן- 12
פרשת חברות הריגול הפרטיות הישראליות 15
NSO 15
תוכנת פגסוס 16
Black Cube 17
ביקורת 21
תביעת פייסבוק על פריצת סייבר דרך שיחות ווטסאפ בנובמבר 2019 22
עבירת מימון טרור בינלאומי 25
האמצעים המשפטיים נגד מימון הטרור 26
מימון הטרור בישראל 27
המערכת הפיננסית הישראלית ומימון הטרור 31
הדין בישראל 32
ניהול 33
פגיעה בתשתיות מידע קריטיות בשירות הטרור 34
מהו סייבר טרור? 34
סייבר-ספייס והסכנות הטמונות בו 35
שימושים טרוריסטיים באינטרנט 36
1. אמצעי תעמולה 36
2. התקפת אתרים 36
3. האיום העתידי – הסייבר-טרור 37
אירועי 9.11 מגדל התאומים 38
מימון הטרור והשימוש באינטרנט 40
מקורות המימון 40
סיכום 44
ביבליוגרפיה 46

מבוא

עבודה אקדמית זו עוסקת במשפט בינלאומי ותנסה לבדוק האם טרור כמהווה עבירה עצמאית במשפט הפלילי? המשפט הבינלאומי ההומניטרי אינו מספק הגדרה למונח 'טרור', אך אוסר את מרבית המעשים הנעשים בסכסוכים מזוינים אשר ייראו בעיני כל כ"מעשי טרור". זהו עקרון בסיסי של המשפט הבינלאומי ההומניטרי. לפי עקרון זה, בסכסוך מזוין, על מי שנלחמים להבחין, בכל עת, בין אזרחים לבין לוחמים ובין אוביקטים אזרחיים לבין מטרות צבאיות. עקרון זה, עקרון ה'הבחנה', מהווה אבן פינה במשפט הבינלאומי ההומניטרי. ממנו נגזרים כללים רבים במשפט הבינלאומי ההומניטרי המכוונים ספציפית להגנת אזרחים, כגון האיסור על התקפות מכוונות או ישירות על אזרחים או אוביקטים אזרחיים, האיסור על התקפות חסרות הבחנה או איסור השימוש ב"מגן אנושי". המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר גם על לקיחת בני ערובה. אין משמעות משפטית לתיאור מעשי אלימות מכוונים נגד אזרחים או אוביקטים אזרחיים במצבי סכסוך מזוין כמעשי "טרור", משום שמעשים כאלה ממילא כבר מהווים הפרות חמורות של הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

יתר על כן, המשפט הבינלאומי ההומניטרי אוסר ספציית על "אמצעי" טרור ו"מעשי טרור". סעיף 33 לאמנת ג'נבה הרביעית קובע כי "עונשים קיבוציים וכן כל אמצעי הפחדה או אימתנות אסורים". סעיף 4 לפרוטוקול הנוסף השני אוסר "מעשי טרור" נגד בני האדם אשר אינם נוטלים חלק ישיר, או אשר חדלו ליטול חלק במעשי האיבה

מטרתן העיקרית של הוראות אלה היא להדגיש כי אין להטיל, לא על יחידים ולא על אוכלוסיות אזרחיות, ענישה קולקטיבית אשר בין היתר זורעת בבירור אימה, טרור. הפרוטוקולים הנוספים הראשון והשני גם אוסרים על מעשים שמטרתם העיקרית היא זריעת אימה בקרב האוכלוסיה האזרחית: "מעשי אלימות או איומים באלימות שמטרתם העיקרית היא לזרוע פחד בקרב האוכלוסיה האזרחית הינם אסורים." (ר' סעיף 51(2) לפרוטוקול הנוסף הראשון; סעיף 13(2) לפרוטוקול הנוסף השני). הוראות אלה אינן אוסרות על התקפות חוקיות על מטרות צבאיות, אשר עלולות להפיץ אימה בקרב אזרחים, אך הן מוציאות אל מחוץ לגדר החוק התקפות המכוונות ספיציפית לזריעת אימה בקרב אזרחים – לדוגמה, מערכות הפגזה או צליפה נגד אזרחים בשטחים עירוניים.

שאלת המחקר

האם טרור מהווה עבירה עצמאית במשפט הפלילי הבינ"ל?