סיכום הקורס: בין מדינה לחברה – סוציולוגיה של הפוליטיקה

סיכום קורס: בין מדינה לחברה הסוציולוגיה של הפוליטיקה

תוכן עניינים

יחידה 1: התהליך הסוציו-פוליטי 1
1.1 התהליך הסוציו-פוליטי 1
1.2 הנחות היסוד בסוציולוגיה של הפוליטיקה 1
1.3 מרכז ופריפריה – יחסי גומלין 2
1.4 מיסוד ואטרופיה 3
יחידה 2: עוצמה ותנועות חברתיות 4
2.1 עוצמה מהי? 4
2.2 מקרו עוצמה 4
2.3 פיזור העוצמה בחברה המודרנית 6
יחידה 3: תרבות פוליטית ואידיאולוגיה 7
3.1 תרבות פוליטית מהי? 7
3.2 ממדי התרבות הפוליטית 7
3.3 הדילמות העיקריות של תרבויות פוליטיות 7
3.4 סמלי התרבות הפוליטית ותהליכי חברות פוליטי 9
3.5 אידיאולוגיה וסיווגיה 9
יחידה 4: ניתוח השוואתי של הסדרים סוציו-פוליטיים 10
4.1 ההסדרים הסוציו-פוליטיים הבסיסיים 10
4.2 תנאים הכרחיים להתגבשות דפוסי הסדר שונים 11
יחידה 5: חברה אזרחית וקבוצות אינטרס 12
5.1 חברה אזרחית 12
5.2 קבוצות משניות והתהליך הסוציו-פוליטי 12
5.3 פוליטיקה של קבוצות אינטרס 13
5.4 מפלגות 14
יחידה 6: המדינה המודרנית והחברה 16
6.1 המדינה בת-זמננו 16
6.2 חברה, לאום, אזרחות ומדינה 17
6.3 דגמי מדינות 19
6.4 מדינות חזקות ומדינות חלשות 20

יחידה 1: התהליך הסוציו-פוליטי

מושא המחקר של הסוציולוג הפוליטי הוא הפוליטיקה. זאת כאשר למונח זה, למרות מקורו היווני, הגדרות רבות. ביניהן, הגדרתו של אנטוני גידנס, הטוענת כי הפוליטיקה היא פעילות גומלין אנושית שבמהלכה נקבעות המטרות הקולקטיביות, משמעותן בסדר החברתי והאמצעים הדרושים להשגתן. כל זאת תוך מאבק גלוי או סמוי בין אינטרסים שונים בחברה. לעומת זאת, הגדרתו של לאסוול מופשטת פחות והיא משתקפת בשאלה "מי מקבל מה, מתי, כיצד?". מושאי המחקר של הסוציולוגיה הפוליטית נוגעים אפוא במקורות העוצמה ובפיזורה, ביצירת מנגנוני עוצמה, בארגון ובמטרות הקולקטיביות של החברה.
פוליטיקה, עם זאת, על פי הגדרתנו, מתקיימת בכול מקום. כך למשל, מאבקים פוליטיים המתנהלים ברמת הקהילה מכונים פוליטיקה ברמת הביניים. זאת כאשר זו מתווכת בין רמת המיקרו לבין רמת המקרו. הפוליטיקה ברמת המקרו עניינה בארגונים ובתהליכים כלל ארציים ואף כלל עולמיים.
1.1 התהליך הסוציו-פוליטי
בכול חברה מתנהל תהליך מיקוח מתמשך ומתמיד על קביעת המטרות החברתיות המשותפות. המיקוח נובע במידה רבה מתופעת המחסור במשאבים ומן התפיסה כי רווחיו של צד אחד באים בהכרח במידה מסוימת על חשבון הצד האחר. תהליך מיקוח זה הוא התהליך הסוציו פוליטי ומרכיביו הם:
• הגדרת גבולות החברה, זהותה ומרכיביה העיקריים – גבולות החברה מגדירים מי שייך לקולקטיב ומי אינו. קביעת הזהות פירושה עיצוב תודעה קיבוצית המושפעת מגבולות החברה ולהפך: גבולות החברה קובעים את התודעה הקיבוצית. שני הגורמים האלה, נקבעים בתהליך של מיקוח בין בעלי העוצמה החברתית. תהליך זה מקבל לעיתים ביטוי פורמלי ולעיתים ביטוי לא פורמלי.
• הגדרת המטרות המשותפות וסדרי עדיפויות – כל חברה מגבשת לעצמה מטרות משותפות. מכיוון שאי אפשר לפעול למימוש כל המטרות בעת ובעונה אחת, יש לקבוע להן סדר עדיפויות. סדר העדיפויות מתגבש גם הוא בתהליך הסוציו-פוליטי.
• עיצוב כללי המשחק הנהוגים בחברה – כללי המשחק הנהוגים בחברה הם מכלול של נורמות וחוקים המסדירים את האופן שבו נקבעים גבולות החברה וזהותה, מגדירים את האחראים לקביעת המטרות המשותפות וסדרי העדיפויות, ובעיקר מכתיבים את האמצעים המשמשים להשגת המטרות.
• קביעת דפוסי גיוס המשאבים והקצאתם – סדרי החברה והשלטון הקובעים את הבעלות על המשאבים ואת העקרונות שלפיהם מותר להפקיע משאבים ולחלקם מחדש.
• הקמת הארגונים והמוסדות החברתיים – המטרות המשותפות לקולקטיב והאמצעים להשגתן עוברים תהליך גיבוש להסדרים מקובלים וידועים. זהו תהליך………………