עצמאות שיקול הדעת המינהלי ושיטת הרשויות המוסמכות – סיכום יחידה 3 בקורס המשפט המינהלי של ישראל

יחידה 3: עצמאות שיקול הדעת המינהלי ושיטת הרשויות המוסמכות

תוכן עניינים

3.1 שיטת הרשויות המוסמכות 1
3.2 האיסור על מתן הוראות לרשות מוסמכת 2
3.3 אצילת סמכויות והעברת סמכויות 4
מהות האצילה וההסמכה הנדרשת 4
אצילה, היעזרות טכנית והתייעצות 5
המגבלות על אצילה לגורמים פרטיים 6
עקרונות כלליים והעברת סמכויות 7
3.4 נטילת סמכויות 8
מאפייני הנטילה וההסמכה בחוק 8
נטילה בידי שרים וסמכות מחדל 9

3.1 שיטת הרשויות המוסמכות

תפיסת היסוד של המשפט המינהלי בישראל היא שהסמכות מוקנית בחוק לבעל תפקיד מסוים, והוא בלבד מוסמך להפעילה. זוהי שיטת הרשויות המוסמכות, המבוססת על המסורת האנגלית שלפיה החקיקה מייחדת את הסמכות לרשות שהופקדה עליה, בשונה מן המסורת הקונטיננטלית. מכאן נגזרת עצמאותו של שיקול הדעת המינהלי, הכוללת הן חופש מהנחיה של גורם ממונה והן חובה להפעיל את הסמכות באופן אישי ולא להעבירה לאחרים.

3.2 האיסור על מתן הוראות לרשות מוסמכת

על פי שיטת הרשויות המוסמכות חל איסור על מתן הוראות לרשות המוסמכת, גם כאשר ההוראה ניתנת בידי גורם בכיר יותר במערכת ההיררכית של המינהל הציבורי. ההלכה הבסיסית האוסרת על מתן הוראות לרשות מוסמכת נקבעה בבג"ץ 70/50 מיכלין נ' שר הבריאות. באותו מקרה נדחתה טענה לפסלות של צו פיקוח על מחירים שניתן בניגוד למדיניות הממשלה, והשופט דונקלבלום קבע כי משהעניק החוק סמכות למוסד או לרשות מיוחדת ומסר לו להפעילה לפי שיקול דעתו, אין הוא מחויב להישמע להוראותיו של אחר. יתרה מזאת, אם יפעל לפי הוראות השר במקום להפעיל שיקול דעת עצמאי, תהא פעולתו בטלה. פסק הדין לא הסתפק אפוא בשלילת חובת הכפיפות, אלא הוסיף ואסר על הרשות המוסמכת לציית לממונים עליה. האופי הקיצוני של ההלכה בלט על רקע ההקשר העובדתי, שכן דובר בפעולה בניגוד לעמדת הדרג הפוליטי, וההלכה הייתה נתונה במרוצת השנים לביקורת חריפה שאף הובילה לכרסום הדרגתי בה.
להלכה זו יתרונות בולטים. היא מחזקת את הגורמים המקצועיים במערכת המינהלית, מסייעת לקבלת החלטות המבוססות על מומחיות ומנטרלת השפעות פוליטיות לא ענייניות. חלוקת הסמכויות בין כמה גורמים מקצועיים תורמת לביזור הכוח המינהלי ולקיום ביקורת הדדית, ומגלמת רעיון של הפרדת סמכויות בתוך הרשות המינהלית. הביזור מקדם גם פלורליזם של דעות, ואילו חשיפת המחלוקות בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי תורמת לשקיפות המינהלית ולדיון ציבורי. לצד זאת יש לכלל חסרונות. הוא מציב רף דרישות גבוה מן הדרג המקצועי, שאמור לעמוד כחומה בצורה מול הממונים עליו, והוא נתון במתח עם העיקרון הדמוקרטי ועם עקרון האחריות המיניסטריאלית, שכן קשה להטיל על שר אחריות לפעילות שאין הוא יכול לכוון ולהוביל…………..

סיכום יחידה 3 מתוך הספר:

ברק-ארז, ד. (2019). יחידה 3: עצמאות שיקול הדעת המינהלי ושיטת הרשויות המוסמכות. בתוך: המשפט המינהלי של ישראל – כרך א', המדינה המינהלית והסמכות המינהלית (203-271). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.