פער דיגיטלי ומוביליות חברתית בישראל

[תאריך]
[שם המוסד האקדמי]

סמינריונית בקורס:
[שם הקורס]

בנושא:

פער דיגיטלי ומוביליות חברתית בישראל

מגיש: [שם הסטודנט]
ת.ז.

תוכן העניינים

מבוא 3
פרק א' – הפער הדיגיטלי 5
רקע 5
שיטות מדידה 7
השלכות 7
גורמים 8
פרק ב' – ריבוד חברתי 10
ריבוד חברתי 10
ריבוד חברתי בישראל 10
ריבוד השכלתי 12
פרק ג' – הקשר בין הפער הדיגיטלי לריבוד החברתי 15
מעגליות הקשר בין הפער הדיגיטלי לבין הריבוד החברתי 15
השפעת הריבוד החברתי על הפער הדיגיטלי 16
השפעת הפער הדיגיטלי על הריבוד החברתי 17
הקשר בין הפער הדיגיטלי לריבוד החברתי בישראל 19
סיכום ודיון 21
הדמיון בין הפער הדיגיטלי לריבוד ההשכלתי 21
המורכבות בקשר שבין טכנולוגיות המידע לבין הריבוד החברתי והניעות החברתית בישראל 22
המעגליות בקשר שבין הפער הדיגיטלי לבין הריבוד החברתי בישראל 23
רשימת מקורות 24

מבוא

התפשטות המחשבים ואמצעי התקשורת הדיגיטליים הולידה סוג חדש של פער בין אוכלוסיות שונות, המכונה "הפער הדיגיטלי". הגדרות הפער הדיגיטלי מתמקדות בעיקר במידת השימוש של אוכלוסיות שונות בכלי התקשוב (מלמד, 2006).
DiMaggio et al. (2001) מעלים את השאלה האם האינטרנט, בדומה לטלפון, מסייע לקידום הרציונליזציה, בדומה טלפון המצמצם את המרחק בין בני אדם, או מתפקד בדומה לאמצעי תקשורת כמו טלוזייה ורדיו המטפחים את יסודות המבחינים בין קבוצות סטטוס נבדלות זו מזו בסגנון חייהן. הממצאים מצביעים על תוצאות מעורבות, כלומר על פעולה בשני הכיוונים המוצעים. עם זאת, באותו מחקר מצביעים DiMaggio et al. (2001) על כך שהרשת אינטרנט עשויה לשמר אי-שיוויון בשל "הפער הדיגיטלי": חיבור לאינטרנט מאפשר גישה למשאבים חברתיים (הון חברתי). כיוון שהשימוש באינטרנט נעשה על ידי גברים, משכילים, אמידים כלכלית, מתחת לגיל 55, לבנים, שמתגוררים בעיר, ניתן לומר שבעת כתיבת המאמר האינטרנט שימרה אי שיוויון חברתי (DiMaggio et al., 2001).
Turkle (1999) טוענת שהמדיה המקוונת משפיעה על גמישות הזהות: בעבקבות התפתחות האינטרנט הזהות נתפסת כנזילה יותר, יציבה פחות, וניתנת לעיצוב על ידי הפרט. Turkle (1999) מתייחסת העיקר להזות מגדרית. אך האם ניתן להשליך טענה זו גם לגבי מעמד סוציואקונומי? האם נזילות הזהויות מאפשרת שליטה גבוהה יותר של הפרט במעמדו הסוציואקונומי ומגדילה את המוביליות החברתית?
האינטראקציה בין אנשים באינטרנט מאפשרת לאנשים לתקשר על רקע עניין, מקטינה את החשיבות למשנים מולדים (גיל, מראה חיצוני, מגדר, מעמד סוציוקונומי) ומעלה את החשיבות של משתנים נרכשים (מקצוע, השכלה) (London, 2005). האם יצירת קשרים בין אנשים שלא על סמך מעמד סוציואקונומי עשויה להגביר את המוביליות החברתית?
מטרת המחקר היא לבדוק האם יש קשר בין שימוש באינטרנט לבין מוביליות חברתית בישראל, ומה כיוונו של קשר זה. שאלת המחקר היא: מה היא השפעת התפתחות האינטרנט על הריבוד החברתי ועל הניעות החברתית בישראל?
השאלה תיבדק על ידי סקירת מחקרים קודמים שעסקו בקשר שבין האינטרנט לבין ריבוד חברתי וניעות חברתית בעולם, ויישום התיאוריות לגבי הנתונים בישראל.
למחקר חשיבות אקדמית ומעשית. מבחינה אקדמית המחקר יוכל לעמת בין שתי גישות תיאורטיות שונות: אחת המצביעה על היכולת של טכנולוגיות המידע והתקשורת לצמצם את הפערים החברתיים על ידי יצירת הזדמנויות חדשות לניעות חברתית, לעומת הגישה ההפוכה הגורסת כי טכנולוגיות המידע והתקשורת מעצימות את הפערים החברתיים כיוון שהן נגישות רק לחלקים מסויימים באולכוסיה, הזוכים להנות מיתרונותיהם.
מבחינה מעשית למחקר חשיבות בשל יכולתו לתרום להבנת הפער הדיגיטלי בישראל ועל ידי כך לסייע לאתר את הדרכים הנכונות לצמצם את הפער הדיגיטלי ו/או את השפעתו על הריבוד החברתי.