איסורי החזיר בישראל: ההסדרה המשפטית בין דת, חופש העיסוק וסמכות השלטון המקומי

איסורי החזיר בישראל: ההסדרה המשפטית בין דת, חופש העיסוק וסמכות השלטון המקומי

מבוא 1
מסמל דתי ולאומי לנורמה משפטית 1
רקע היסטורי וכלכלי 1
חוקי העזר והפסיקה המוקדמת 2
ההסדרה הראשית 2
חוק ההסמכה המיוחדת 2
חוק איסור גידול חזיר 3
חופש העיסוק והביקורת החוקתית 4
עניין סולודקין 5
תכליותיה של ההסמכה 5
שלושת היישובים ומבחן המידתיות 5
ביקורת 6
מבט השוואתי 6
איסורי מזון והסדרת המרחב הציבורי 6
שחיטה דתית ורווחת בעלי חיים 7
הזירה המקומית 7
אכיפה, שוק ורווחת בעלי חיים 8
סיכום 8
רשימת מקורות 9
חקיקה 9
פסיקה 10
ספרות 10
ספרות לועזית 10

מבוא

החזיר הוא בעל החיים היחיד שגידולו, החזקתו ושחיטתו נאסרו בישראל בחוק ארצי ייעודי, ולצדו הסדיר המחוקק בחוק נפרד את סמכותן של רשויות מקומיות להגביל את מכירת בשרו. שני החוקים אינם אוסרים על אכילת בשר חזיר אלא על הפעילות הכלכלית שסביבו, ובכך הם מתרגמים איסור דתי שעניינו מאכל לכלל משפטי שעניינו שוק.

ההסדרה הזאת נחשבת למקרה מבחן מובהק ליחסי דת ומדינה, משום שהיא מציבה זה מול זה אינטרס דתי וקהילתי מזה, וחופש העיסוק וזכויותיהם של מיעוטים מזה. השאלה שהעסיקה את בתי המשפט לאורך שבעה עשורים לא הייתה אם ראוי להגן על רגשותיו של הציבור, אלא מי מוסמך להכריע בכך, על יסוד אילו שיקולים ובאילו גבולות. הספרות התאורטית מבחינה בהקשר זה בין הגנה על חופש הדת לבין הגנה על רגשות דתיים, ורואה בשנייה עילה בעייתית להגבלת חירויות.

סקירה זו עוקבת אחר התפתחותה של ההסדרה. תחילה מוצג הרקע שממנו צמחו האיסורים והפסיקה המוקדמת שביטלה את חוקי העזר הראשונים. לאחר מכן נדונים שני החוקים הראשיים, חוק ההסמכה המיוחדת וחוק איסור גידול חזיר. הפרקים שלאחר מכן עוסקים במפגש שבין האיסורים לחופש העיסוק החוקתי, בהלכה שנקבעה בעניין סולודקין, במבט השוואתי על הסדרים מקבילים ובממדי האכיפה, השוק ורווחת בעלי החיים. לבסוף מובא סיכום.