האם משבר ההיי-טק גרם לשינוי במבנה העלויות של חברות עתירות מו"פ הנסחרות בישראל

האם משבר ההיי-טק גרם לשינוי במבנה העלויות של חברות עתירות מו"פ הנסחרות בישראל

שם הסטודנט:
ת"ז:
תאריך הגשה:

תוכן העניינים

תקציר 3
1.מבוא 4
1.1חשיבות המחקר 4
1.2רקע 4
1.3על המחקר 5
2.סקירה ספרותית 6
3.שיטת המחקר 9
3.1המדגם 9
3.2ניתוח הנתונים 9
4.תוצאות 10
4.1סטטיסטיקה תיאורית 10
4.2ניתוח ריגרסיה 10
5.סיכום ומסקנות 12
6.נספחים 14
7. ביבליוגרפיה 24

תקציר

במחקר זה בחנתי את הקשר שבין סיכון ניהולי למבנה העלויות בחברות בעלות מרכיב הוצאות מו"פ גבוה. שאלת המחקר הינה האם משבר בשנת 2008 השפיע על הסיכון הניהולי. חשיבות השאלה נובעת מהצורך לזהות כיצד נערכים למצבי אי וודאות בענף שהיווה את עמוד התווך של הכלכלה הישראלית, הן לפני המשבר, והן לאחריו.
מחקרי עבר, כגון זה של KALLAPUR AND ELDENBURG, (2005) , מצאו כי אי וודאות באשר לסביבה העסקית גוררת עימה שינוי במבנה העלויות של הפירמות, המתבטא במעבר לשיעור עלויות משתנות גבוה יותר ביחס לכלל עלויות הפירמה. בשל ממצאים אלו, וכן בשל עוצמתו של המשבר אשר מורגש עד לימים אלו שיערנו כי נמצא שינוי במבנה העלויות של הפירמות אשר יתבטא בשיעור עלויות משתנות גבוה יותר ביחס לעלויות הקבועות.
המחקר בדק ביצועיהן של 30 חברות אשר נסחרות בישראל, התוצאות אשר התקבלו סתרו את השערתנו בדבר השתנות מבנה העלויות של חברות המו"פ לאחר משבר 2008.

1.מבוא

1.1חשיבות המחקר
במהלך שלושת העשורים האחרונים, הלכה וביססה התעשייה הטכנולוגית את מעמדה בישראל. בראשית שנות ה- 80 החלו התאגידים הטכנולוגיים הגדולים בעולם לראות בעוצמתו של הכישרון הישראלי מקור שיכול לתרום גם לצמיחה שלהם. אירוע שהיווה ציון דרך היה החלטתה של חברת אינטל להקים מרכז למחקר ופיתוח בחיפה, ובהמשך גם מפעל הרכבה גדול בירושלים, ולאחרונה גם בקרית גת. חברת נשיונל סמיקונדקטור באה בעקבותיה והניחה את היסודות למה שהפך בהמשך לחברת טאואר סמיקונדקטור של היום. ענקי תוכנה כדוגמת מיקרוסופט ואחרים החלו להגיע לישראל בשנות ה- 90, ובעקבותיהם הגיע שטף של השקעות זרות: חברות כדוגמת יו.אס רובוטיקס, סימנס, אפלייד מטיריאלס ונטמנג' אשר הקימו בישראל מרכזי מו"פ (מחקר ופיתוח), או לחילופין רכשו חברות סטארט-אפ ישראליות. התנופה היזמית, שנתמכה בהון סיכון, הביאה להקמתן של מאות חברות סטארט-אפ חדשות בתחום ההיי-טק.
במונחי תוצר, מהוות התעשיות עתירות הידע את מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה הישראלית, כאשר 70% מהיצוא הינו של טכנולוגיה עילית. ביטוי לעוצמת ההיי-טק ולחשיבותו לכלכלת ישראל עולה מן המחקר המקיף שנערך בידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, לקראת כנס קיסריה 2009, המראה כי "שתי כלכלות מתקיימות בישראל זו בצד זו: האחת – עתירת ידע, גלובלית, תחרותית ומשגשגת, והשנייה – לא תחרותית ומדשדשת מאחור; תחת השפעתה של הכלכלה הראשונה חיים אנשי ההיי-טק, ותחת השנייה – כל השאר".
בנוסף, קובע המחקר כי "קברניטי המדינה כשלו בכך שלא הצליחו להרחיב את מעגל השפע של כלכלת ההיי-טק לכל שכבות האוכלוסייה". וכן כי עקב התנהלות הממשלה קיים חשש למשק הנובע מריכוז ה- "ביצים בסל אחד": בעיה הקיימת בענף היא ההעדפה ממשלתית לחברות הפועלות בתחומי ה- ICT (תקשורת וטכנולוגיית מידע). כתוצאה מכך, במשך שני עשורים חל גידול משמעותי ומתוקשר במספר החברות הפועלות בתחומי התקשורת וטכנולוגיות המידע, אך לא נוצרה מסה קריטית של חברות בתחומים מתפתחים אחרים. הדבר מגביר את הסיכון לפגיעה בכלכלה הישראלית כתוצאה מזעזועים ענפיים, כמו זה שאירע בתעשיית ההיי-טק עצמה בשנת 2008, ומכאן ישנה חשיבות להבנת התנהלות חברות עתירות מחקר ופיתוח בעיתות משבר.