המתח בין הפוליטי למשפטי: ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת ושאלת האקטיביזם השיפוטי

המתח בין הפוליטי למשפטי: ביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת ושאלת האקטיביזם השיפוטי

מבוא 1
שפיטות והדוקטרינות החוסמות 2
שפיטות נורמטיבית ושפיטות מוסדית 2
זכות העמידה והעותר הציבורי 3
עילות הביקורת המהותיות 3
עילת הסבירות והמפנה בעניין דפי זהב 3
הוויכוח האקדמי על עילת הסבירות 4
מבחני המידתיות 5
אקטיביזם שיפוטי: מושג במחלוקת 7
הגדרות מתחרות 7
הקושי במדידה 7
הוויכוח הנורמטיבי על גבולות הביקורת 8
הטענה הדמוקרטית ותשובותיה 8
הפוליטיקה של העצמת בתי המשפט 9
הדיון הישראלי בשנים האחרונות 10
סיכום 11
רשימת מקורות 12
חקיקה 12
פסיקה 12
ספרות 13
ספרות לועזית 14

מבוא

היחס בין ההכרעה הפוליטית ובין הביקורת השיפוטית עליה הוא אחת השאלות המרכזיות של המשפט הציבורי בעשורים האחרונים, והוא נדון הן בספרות ההשוואתית והן בספרות הישראלית. בספרות ההשוואתית תואר תהליך רחב של העברת שאלות ציבוריות מן הזירה הפוליטית אל הזירה השיפוטית, ובכללן שאלות שנחשבו בעבר לשאלות מדיניות מובהקות. הירשל כינה את המהלך הזה מעבר אל שלטון המשפטנים, וקשר אותו לאינטרסים של אליטות פוליטיות וכלכליות המבקשות לשמר את מעמדן באמצעות חוקה ובית משפט. בישראל נדון התהליך המקביל כחלק משינוי בתרבות המשפטית, ובכלל זה מעבר מהכרעה על יסוד כללים פורמליים להכרעה על יסוד ערכים.

הדיון המשפטי בשאלה זו מתנהל בשלושה מישורים נבדלים, ואי אפשר לבחון אותם יחדיו. המישור הראשון הוא מישור הסף, כלומר השאלה אילו עניינים בכלל נכנסים אל אולם בית המשפט, והוא מכונה בישראל שאלת השפיטות. המישור השני הוא מישור עילות הביקורת, כלומר אמות המידה שלפיהן נבחן שיקול הדעת המינהלי לגופו, ובראשן עילת הסבירות ומבחני המידתיות. המישור השלישי הוא מישור התיאוריה, ובו נדונות שאלות בדבר הלגיטימיות הדמוקרטית של הביקורת ובדבר משמעותו של המושג אקטיביזם שיפוטי.

סקירה זו מתארת את השדה המחקרי ואינה נוקטת עמדה בשאלות השנויות במחלוקת ציבורית. היא מציגה את העמדות המרכזיות כפי שהן מנוסחות בידי המחזיקים בהן, ומייחסת כל טענה לבעליה. הפרק הראשון עוסק בשפיטות ובדוקטרינות החוסמות. הפרק השני עוסק בעילות הביקורת המהותיות. הפרק השלישי עוסק במושג האקטיביזם השיפוטי ובקשיי המדידה שלו. הפרק הרביעי עוסק בוויכוח הנורמטיבי על גבולות הביקורת ועל יחסה להכרעה הדמוקרטית, ולבסוף מובא סיכום.