הערכת השפעות רגולציה: השוואה בין ארגון OECD, ארה"ב, אוסטרליה, אנגליה וישראל

הערכת השפעות רגולציה: השוואה בין ארגון OECD, ארה"ב, אוסטרליה, אנגליה וישראל

תוכן העניינים

מבוא 2
סקירת ספרות 3
הערכת השפעת רגולציה וטיוב רגולציה 3
אימוץ של הערכת השפעת רגולציה במדינות שונות 4
ביקורת על הערכת השפעת רגולציה 6
הערכת השפעת רגולציה בגישה השוואתית 7
שיטה 8
ממצאים 9
OECD 9
רקע 9
קריטריונים ליישום 10
יישום ראשוני 10
הגבלות תחולה ופטורים 10
ארה"ב 11
רקע 11
קריטריונים ליישום 12
יישום ראשוני 12
הגבלות תחולה ופטורים 13
אוסטרליה 13
רקע 13
קריטריונים ליישום 13
יישום ראשוני 14
הגבלות תחולה ופטורים 14
אנגליה 15
רקע 15
קריטריונים ליישום 15
יישום ראשוני 15
הגבלות תחולה ופטורים 15
ישראל 16
רקע 16
קריטריונים ליישום 16
יישום ראשוני 17
הגבלות תחולה ופטורים 17
סיכום הממצאים 18
דיון ומסקנות 19
רשימת מקורות 22
אתרי אינטרנט 29

מבוא

הערכת השפעות רגולציה (Regulatory Impact Assessment – RIA) היא מסמך שהרגולטור מפיק עבור רגולציה חדשה או קיימת. המסמך כולל בדרך כלל את תיאור הבעיה שהרגולציה נועדה להסדיר, פירוט מטרות הרגולציה, פירוט חלופות להשגת המטרות, הערכה של ההשפעה של החלופות על מדדים שונים, ואת הצגת החלופה הנבחרת (Harrison, 2009). הערכת השפעות רגולציה היא כלי שנועד לשפר את איכות הרגולציה ולהקטין את הנטל הרגולטיבי (Hertin, Jacob, Pesch & Pacchi, 2009), והיא מאומצת על בהדרגה על ידי יותר ויותר מדינות החל משנות ה-70 של המאה הקודמת ועד היום (OECD, 2014b). ישראל היא אחת מהמאמצות המאוחרות יחסית של הערכת השפעת רגולציה, ואימצה אותה באופן רשמי רק בשנת 2014 (משרד ראש הממשלה, 2015).
למרות המטרות החיוביות של הערכת השפעות הרגולציה, הועלו כלפי מדיניות זו וכלפי אופני יישומה גם לא מעט ביקורות (למשל:Bell, 2013; Hatzis & Nalpantidou, 2007, Harrison, 2009; Kirkpatrick & Parker, 2004; Sager & Rissi, 2011; Shapiro & Schroeder, 2008). חלק מהביקורות נוגעות למגבלות על התחולה (Scope) של הערכת השפעות הרגולציה ולפטורים (Exemptions) ממנה שניתנים במקרים מסויימים. על פי ביקורות אלו, הפטורים וההגבלות על התחולה מגבילים את ניצול היתרונות של הערכת השפעות הרגולציה משום שהם מאפשרים לרגולטור להימנע מביצוע ההערכה (Bell, 2013; Sager & Rissi, 2011).
ברוב מדינות ה-OECD ישנה רמה מסוימת של חובה לביצוע הערכת השפעות רגולציה. עם זאת, קיימת שונות גדולה מאוד באופי החיוב, בכל הנוגע לסוגי ולמאפייני הרגולציות, לגופים המחויבים, לעומק התהליך שחייב להתבצע, וכיוצא באלה (אטלן,2013).
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון באופן השוואתי את הקריטריונים להחלה של הערכת השפעות הרגולציה, משך הזמן מקבלת ההחלטה ועד ליישום בפועל, והגבלת התחולה (פטורים) של הערכת השפעות הרגולציה בארה"ב, אוסטרליה, אנגליה וישראל, ובהשוואה להנחיות OECD.
לצורך כך תוצג בפרק הבא סקירת ספרות לגבי הערכת השפעת רגולציה ומטרותיה, תהליך האימוץ של הערכת השפעת רגולציה במדינות שונות, הביקורת על הערכת השפעת רגולציה ועל דרך יישומה בפועל. כמו כן סקירת הספרות תעסוק בגישה ההשוואתית לגבי הערכת השפעת רגולציה. לאחר מכן תוצג בקצרה שיטת המחקר, ואחריה יוצגו ממצאי המחקר לגבי המדינות השונות. לבסוף תיערך ההשוואה בין המדינות השונות ובין המדינות לבין הנחיות OECD, ויוסקו המסקנות העולות מן ההשוואה.