יישום תיאוריית הטיפול העצמי של אורם בסיעוד חולים כרוניים: מודלים, מדידה והערכת תוצאות

יישום תיאוריית הטיפול העצמי של אורם בסיעוד חולים כרוניים: מודלים, מדידה והערכת תוצאות

מבוא 1
מבנה התאוריה הכללית של אורם 1
יכולת עצמית וחסר בטיפול עצמי 2
גורמים מתנים בסיסיים 2
שלוש מערכות הסיעוד ותרגומן להתערבות מובנית 3
כלי מדידה שנגזרו מן התאוריה 3
התאמות בין-תרבותיות של סולמות היכולת 4
מדדים של התנהגות ומדדים ייעודיים למחלה 4
ראיות אמפיריות מיישום התאוריה במחלות כרוניות 5
ביקורת: מתאוריה גדולה אל בחינה אמפירית 6
הנחת האוטונומיה האינדיבידואלית והביקורת התרבותית 6
היחס למסגרת של ריגל ועמיתיה 7
סיכום 7
רשימת מקורות 8

מבוא

המחלה הכרונית העתיקה את מוקד העשייה הסיעודית. בעוד שהטיפול במחלה חדה מתרחש ברובו בתוך המוסד הרפואי ותחת פיקוח צמוד, ההתמודדות עם מחלה כרונית מתנהלת בעיקרה בבית, בידי החולה עצמו ובידי בני משפחתו. תיאוריית הטיפול העצמי של דורותיאה אורם נוסחה כמענה לשאלה מתי בדיוק נדרש סיעוד, ותשובתה היא שהסיעוד נדרש כאשר קיים פער בין מה שהאדם מסוגל לעשות למען בריאותו לבין מה שמצבו הבריאותי מחייב (‎Fawcett‎, ‎2001‎; ‎Hartweg‎, ‎1991‎). אורם עצמה הדגישה כי מדובר בתאוריה של פרקטיקה ולא בתיאור פסיכולוגי של התנהגות, וכי הטיפול העצמי הוא פעולה מכוונת ונלמדת ולא נטייה טבעית (‎Denyes‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2001‎; ‎Orem‎, ‎1997‎).

המסגרת הזאת נעשתה אטרקטיבית במיוחד בסיעוד חולים כרוניים, משום שהיא מציעה אוצר מילים מדויק לתיאור הפער שבין דרישות הטיפול לבין יכולתו של החולה, ומשום שהיא גוזרת ממנו סיווג מסודר של דרכי ההתערבות הסיעודית (‎Cox‎ & ‎Taylor‎, ‎2005‎; ‎Hartweg‎, ‎1991‎). על בסיסה פותחו כלי מדידה, נבנו תוכניות התערבות מובנות ונערכו עשרות ניסויים קליניים. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של תגובה למינון, שכללה ארבעים ושישה מחקרים על תוכניות טיפול שנבנו לפי התאוריה בקרב מבוגרים עם מחלה כרונית, מצאה שיפור מובהק באיכות החיים, בטיפול העצמי ובמסוגלות העצמית וירידה בחרדה ובדיכאון (‎Nasiri‎ ‎et‎ ‎al‎., ‎2023‎). לצד זאת מתנהל ויכוח מתמשך על מעמדה המדעי של התאוריה, על מידת יכולתה לעמוד במבחן אמפירי ועל ההנחות התרבותיות הגלומות בה (‎Hartweg‎ & ‎Metcalfe‎, ‎2022‎; ‎Tanaka‎, ‎2022‎).

סקירה זו בוחנת את התאוריה ואת יישומיה בחמישה מהלכים. תחילה מוצג מבנה התאוריה הכללית ומושגי היסוד שלה; לאחר מכן נדונות שלוש מערכות הסיעוד ותרגומן להתערבות מובנית; בהמשך נסקרים כלי המדידה שנגזרו מן התאוריה וההתאמות הבין-תרבותיות שלהם; לאחר מכן נבחנות הראיות האמפיריות מיישומה במחלות כרוניות; ולבסוף נדונות הביקורות המרכזיות והיחס בין התאוריה לבין מסגרות מתחרות בנות זמננו.