יכולת הסתגלות: היתרון התחרותי החדש

תרגום המאמר: Adaptability: The New Competitive Advantage מאת ריבס ודימלר

יכולת הסתגלות: היתרון התחרותי החדש

Reeves & Deimler, 2011

אנו חיים בעידן של סיכון וחוסר יציבות

גלובליזציה, טכנולוגיות חדשות ושקיפות רבה יותר משולבות יחד כדי לשפר את הסביבה העסקית ולהעניק למנכ״לים רבים תחושה של אי נוחות. פשוט הסתכלו על המספרים- מאז 1980 התנודתיות של הרווח התפעולי, שהיה סטטי ברובו מאז שנות החמישים, יותר מהוכפלה וכך גם הפער בין המנצחים (חברות עם רווח תפעולי גבוה) למפסידים (חברות עם רווח תפעולי נמוך).
הובלת שוק היא אפילו יותר רעועה. אחוז החברות שנפלו משלושת הדירוגים המובילים בענף עלה מ- 2% בשנת 1960 ל- 14% בשנת 2008. יתרה מזאת, הובלת שוק מתבררת כפרס מפוקפק יותר ויותר: המתאם החזק שהיה בעבר בין רווחיות לבין נתח בענף, כיום כמעט ולא קיים בענפים מסוימים. על פי החישובים שלנו, ההסתברות שמוביל שוק הוא גם מוביל ברווחיות ירדה מ- 34% בשנת 1950 ל- 7% בלבד בשנת 2007. וזה הפך כמעט בלתי אפשרי עבור חלק מהמנהלים לזהות בבירור באיזה ענף ועם אילו חברות הם מתמודדים.
אי הוודאות הזו מציבה אתגר אדיר ליצירת אסטרטגיה. הסיבה לכך היא שגישות אסטרטגיה מסורתיות, שלעיתים קרובות מהוות התשובה לשינויים וחוסר וודאות, מניחות שהעולם הוא יחסית יציב וצפוי.
חשבו על זה- המטרה של מרבית האסטרטגיות היא ליצור יתרון תחרותי מתמשך (וסטטי) באמצעות מיצוב שוק חכם (הובלה או מיקוד) או בניית היכולות והמיומנות הנדרשות ליצירת הצעה (להתמקד במה שהחברה עושה הכי טוב). חברות מבצעות ביקורות תקופתיות לאסטרטגיה ומגדירות את הכיוון והמבנה הארגוני על בסיס ניתוח הענף שלהן ותחזיות מסוימות בנוגע לאייך הוא יתפתח.
אבל בהתחשב ברמת אי הוודאות החדשה, חברות רבות מתחילות לשאול:…………