ניסוח הקריטריונים, סיכום של שלב ג בספר לכתוב נייר מדיניות

שלב ג: ניסוח הקריטריונים

ניסוח הקריטריונים לבחירת המדיניות המועדפת יכול לבוא לפני ניסוח החלופות או אחריו, ובספרות יש התלבטות בין שתי הגישות. המונח "קריטריון" מכונה לעתים "מסגרת ניתוחית" או "משתנה מדיניות". גישת המדריך היא שיש להציגם לפני החלופות, משום שאינם רק אמות המידה לבחינת החלופות, אלא גם העקרונות והערכים האמורים להנחות את המדיניות הציבורית בפתרון הבעיה. ניסוח מוקדם אמנם מגביל את חופש החשיבה של המנתח, אך אם החלופות יקדמו לו הוא עלול להתאים את הקריטריונים לחלופה שהוא מעדיף מלכתחילה וליצור הטיה, או לנסחן במנותק מהציוויים הנורמטיביים שהקריטריונים מבטאים. לכן מומלץ שישוב אל הקריטריונים ויבחן אותם מחדש לאחר שהציב את החלופות.

ביסוד הדרישה ההנחה שמדיניות נבחנת לא רק לפי השגת יעדים אלא גם לפי קידום ערכים, ולכן המטרה המוגדרת בנייר אינה חזות הכול. גם אם תימצא דרך חוקית להגביר את גביית הארנונה באמצעות מנגנון שיעביר את כל הכנסת התושב לרשות ויחזיר לו אותה בניכוי מסיו, פתרון כזה יתנגש עם חופש הקניין. תפקיד הקריטריונים הוא להציב מבחנים שירסנו את דרכי הפעולה ויאזנו אותן. בהמשך לברדץ' (Bardach, 2009, 26-37) מוצע להבחין בין קריטריונים נורמטיביים, המייצגים דרישות יסוד וערכים המדריכים את בחירת החלופות ואת הערכתן, ובין קריטריונים מעשיים הנוגעים לאפשרות מימושן. הראשונים נוגעים למהות הפעולה והאחרונים ליישומה (ראו גם מזרחי ומידני, 2006, 160-167).

סיכום של הפרק:

לוי, י. (2011). שלב ג: ניסוח הקריטריונים. בתוך: לכתוב נייר מדיניות (עמ' 32-42). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.