שביתה ומאבקים מקצועיים בדמוקרטיות – סיכום קורס מלא כולל המאמרים

שביתה ומאבקים מקצועיים בדמוקרטיות – סיכום מלא של הקורס

תוכן עניינים

פרק 1: התפתחות היסטורית של השביתה והשפעתם של תהליכים גלובליים ומקומיים על זכות השביתה 3
1.1 ההיסטוריה של השביתה בעולם המערבי 3
ראשיתם של ארגוני העובדים 3
השביתה כפעילות בלתי חוקית והרגולציה המדינתית של יחסי העבודה 4
קורפורטיזם לעומת וולונטריזם ביחסי העבודה 6
תור הזהב של השביתה מתום המלחמה ועד סוף שנות השבעים 6
השנים הקשות: הגמוניה ניאו-ליברלית ותאצ'ריזם 7
הירידה בהיקף השביתות בעולם המערבי והסיבות לה 8
1.2 תולדות השביתה בישראל 9
תחילת התארגנות עובדים ושביתות בתקופת היישוב 9
המאבק עם הרוויזיוניסטים ושיתוף פעולה מקצועי בין יהודים לערבים 10
ההסתדרות כארגון עובדים בעשורים הראשונים למדינה 10
פיחות בכוחם של ארגוני העובדים מאמצע שנות השמונים 11
בית הדין לעבודה: הקמתו, הרכבו ותפיסת תפקידו 12
ארגוני עובדים חדשים ותמורות ביחסי העבודה בראשית שנות האלפיים 13
התפתחות השביתה בישראל ושינוי בהיקף השביתות 13
פרק 2: גישות תאורטיות לתופעת השביתה 14
2.1 גישות כלכליות 14
עקרונות הגישות הכלכליות וגישת הבחירה הרציונלית 14
הסברים כלכליים לשביתה 15
2.2 גישות של כלכלה פוליטית 16
2.3 גישות מוסדיות 17
המקרה הסקנדינבי 17
2.4 גישת התעשייתיות 18
2.5 הגישה ההתנהגותית לשביתה 19
2.6 סיכום: גישות תאורטיות שונות לשביתות 20
פרק 3: השביתה כזכות אדם 20
3.1 המהות והחשיבות של זכויות חברתיות וזכויות חברתיות בעבודה 20
3.2 שביתה והשבתה כזכויות במשפט הבינלאומי 22
פרק 4: השביתה כזכות חוקתית בישראל 24
4.1 זכויות חוקתיות בדמוקרטיה 24
4.2 המהפכה החוקתית ומעמדן של זכויות חוקתיות במשפט הישראלי 25
4.3 מעמדן של הזכויות החברתיות כזכויות חוקתיות במשפט הישראלי 26
הדיון הנורמטיבי: טענות נגד ההכרה ובעדה 26
המשפט המצוי: פסיקת בית המשפט העליון 27
גישות תאורטיות לזכויות קיבוציות בעבודה 27
4.4 מעמדה של זכות השביתה כזכות חברתית חוקתית בישראל 28
זכות ההתארגנות בפסיקת בתי הדין לעבודה 29
פרק 5: השביתה, עילות ומאפיינים 30
5.1 השביתה: מהותה והגדרתה 30
5.2 התפטרות קולקטיבית כשביתה 32
5.3 עילות השביתה, הלגיטימציה והחוקיות שלהן 32
שביתה כלכלית ושביתה פוליטית 33
שביתה מעין-פוליטית 33
שביתת אהדה 34
5.4 שביתות בעלות מאפיינים מיוחדים והגבלתן 35
שינויים מבניים, הפרטות והחלטות ניהוליות 35
שביתה בשירותים ציבוריים ובשירותים חיוניים 36
שביתה וירטואלית ושביתה בהתארגנות ראשונית 37
פרק 6: כלים להגבלת השביתה 38
6.1 מגבלות לשביתה בחוק ובהסכם 39
6.2 אמות מידה משפטיות להגבלת השביתה 40
כלי המידתיות ומבחני המשנה שלו 40
תום הלב, ההידברות והאיסור על אלימות מילולית 41
6.3 כלים מעשיים להגבלת זכות השביתה 42
שביתה חלקית והשבתה 42
העסקת עובדים חליפיים על ידי המעסיק 44
6.4 אחריות בנזיקין בגין נזקי שביתה 44
מאמר – ‎The‎ ‎Europeanisation‎ ‎or‎ ‎the‎ ‎Erosion‎ ‎of‎ ‎Industrial‎ ‎Relations‎? (‎Hyman‎, ‎2001‎) 45
מאמר – ‎Drawing‎ ‎the‎ ‎Repertoire‎ ‎of‎ ‎Collective‎ ‎Action‎: ‎Labour‎ ‎Zionism‎ ‎and‎ ‎Strikes‎ ‎in‎ ‎1920s‎ ‎Palestine‎ (‎De‎ ‎Vries‎, ‎2002‎) 46
מאמר – ‎British‎ ‎Rule‎ ‎and‎ ‎Arab‎-‎Jewish‎ ‎Coalescence‎ ‎of‎ ‎Interest‎: ‎The‎ ‎1946‎ ‎Civil‎ ‎Servants‎' ‎Strike‎ ‎in‎ ‎Palestine‎ (‎De‎ ‎Vries‎, ‎2004‎) 47
מאמר – ‎Strike‎ ‎Success‎ ‎and‎ ‎Union‎ ‎Ideology‎: ‎The‎ ‎United‎ ‎States‎ ‎and‎ ‎France‎, ‎1880‎-‎1914‎ (‎Friedman‎, ‎1988‎) 48
מאמר – ‎Labour‎ ‎Conflicts‎: ‎A‎ ‎Cross‎-‎National‎ ‎Analysis‎ ‎of‎ ‎Economic‎ ‎and‎ ‎Institutional‎ ‎Determinants‎, ‎1971‎-‎2002‎ (‎Brandl‎ & ‎Traxler‎, ‎2010‎) 49
מאמר – ‎Quiescence‎ ‎Continued‎? ‎Recent‎ ‎Strike‎ ‎Activity‎ ‎in‎ ‎Nine‎ ‎Western‎ ‎European‎ ‎Economies‎ (‎Gall‎, ‎2013‎) 49
מאמר – ‎Strikes‎ ‎as‎ ‎Collective‎ ‎Voice‎: ‎A‎ ‎Behavioral‎ ‎Analysis‎ ‎of‎ ‎Strike‎ ‎Activity‎ (‎Godard‎, ‎1992‎) 50
מאמר – ‎Status‎, ‎Networks‎, ‎and‎ ‎Social‎ ‎Movement‎ ‎Participation‎: ‎The‎ ‎Case‎ ‎of‎ ‎Striking‎ ‎Workers‎ (‎Dixon‎ & ‎Roscigno‎, ‎2003‎) 51
מאמר – ‎Trade‎ ‎Unions‎, ‎Politics‎ ‎and‎ ‎Parties‎: ‎Is‎ ‎a‎ ‎New‎ ‎Configuration‎ ‎Possible‎? (‎Hyman‎ & ‎Gumbrell‎-‎McCormick‎, ‎2010‎) 52
מאמר – ‎Self‎ ‎Category‎ ‎Constructions‎ ‎in‎ ‎Political‎ ‎Rhetoric‎: ‎Thatcher‎'‎s‎ ‎and‎ ‎Kinnock‎'‎s‎ ‎Speeches‎ ‎on‎ ‎the‎ ‎British‎ ‎Miners‎' ‎Strike‎ (‎Reicher‎ & ‎Hopkins‎, ‎1996‎) 53
מאמר – ‎Addressing‎ ‎the‎ ‎Legitimacy‎ ‎Gap‎ ‎in‎ ‎the‎ ‎Israeli‎ ‎Corporatist‎ ‎Revival‎ (‎Mundlak‎, ‎2009‎) 54
מאמר – חירות השביתה: מידתיות וכבוד הדדי בדיני עבודה (הורוביץ, 2012) 54
מאמר – מעורבותם של המשפט ובתי הדין בסכסוכי עבודה בשירות הציבורי: בעיות ישנות, אתגרים חדשים (מירוני, 2012) 55
מאמר – שביתת אהדה: מעמדה ומידתיותה (ברנזון וברנזון, 2000) 56
מאמר – תאוריה של איסור השביתה הפוליטית (שקד, 1999) 56
מאמר – על המידה הטובה של השביתה הווירטואלית (עשת, 2005) 57
מאמר – אקטיביזם ופסיביזם שיפוטי: הקמת ועדת זמיר ותפקידו של בית הדין הארצי כמגשר בסכסוכים קיבוציים (סגל וליטור, 2008) 58
מאמר – אקטיביזם ופסיביזם שיפוטי: עילות המידתיות והסבירות (סגל וליטור, 2008) 59
מאמר – ‎ILO‎ ‎Principles‎ ‎Concerning‎ ‎the‎ ‎Right‎ ‎to‎ ‎Strike‎ (‎Gernigon‎, ‎Odero‎ & ‎Guido‎, ‎1998‎) 59
מאמר – התארגנות עובדים בישראל: מגמות, היבטים משפטיים ומדיניות (אדלר, 2012) 60

פרק 1: התפתחות היסטורית של השביתה והשפעתם של תהליכים גלובליים ומקומיים על זכות השביתה

1.1 ההיסטוריה של השביתה בעולם המערבי

חלק זה סוקר את התפתחותם של ארגוני העובדים ושל מוסד השביתה בעולם המערבי, מן הגילדות שקדמו למהפכה התעשייתית ועד לעידן הגלובליזציה. מן הסקירה עולה שהשביתה היא תוצר של מבנה כלכלי ושל הסדרה משפטית המשתנים מתקופה לתקופה.

ראשיתם של ארגוני העובדים

המושג "עובדים" והיווצרותו של מעמד הפועלים, הפרולטריון, הם תוצאה של תהליכי התיעוש שהתרחשו מאמצע המאה ה-18 וכונו "המהפכה התעשייתית". עד אז התגוררה רוב האוכלוסייה בכפרים, ובצרפת של המאה ה-18 חיו שם 85 אחוזים מן האוכלוסייה. ההיסטוריה של ההתארגנות המקצועית מתחילה דווקא בעידן שקדם למהפכה, בסדנאות האומנים ובגילדות ובאגודות בעלי המלאכה. מערכת הפריווילגיות שבחוק העניקה לכל אגודה רישיון בלעדי לעסוק במלאכה מסוימת בעיר מסוימת, וכך הוגבלו האגודות לאזור מצומצם.
אגודות בעלי המלאכה שימשו בעיקר כארגוני ביטוח סוציאלי הדדי. הן ניהלו קופה מרכזית שממנה נתמכו חברים ובני משפחותיהם בעתות אבטלה, פציעה וזקנה. אלה היו מועדוני חברים קטנים שקיבלו החלטות בהצבעה דמוקרטית, ופועלם היה הסדרה חד צדדית של תנאי העבודה באמצעות קביעת סטנדרטים בדבר ההכשרה, המיומנויות והתשלום. אגודות אלה לא נזקקו לשביתות, משום שכוחן נבע מן המונופול שלהן על המלאכה.
המהפכה התעשייתית שינתה זאת מן היסוד. תהליכי המיכון הפחיתו את חשיבות המיומנות היצרנית והולידו מפעלים גדולים ובהם פסי ייצור המוניים. שיטת הייצור שפירקה את המלאכה לרצף פעולות פשוטות, ואפשרה ייצור מסיבי בידי עובדים בעלי מיומנות נמוכה, נקראה פורדיזם. לצד שכבת העובדים צמח מעמד תעשיינים שציפה לרווח על השקעתו, וכך נגלה ניגוד אינטרסים מובהק בין מעסיקים ששאפו לצמצם את עלויות השכר לבין עובדים שתבעו שכר הוגן.
ארגון העובדים הראשון בארצות הברית קם בשנת 1790 והיה ארגונם של יצרני הנעליים בפילדלפיה. הארגונים הראשונים היו מקומיים והתגבשו סביב ענף ומקצוע מסוימים, כדי לגבש סטנדרטים מינימליים ושכר מינימום. עם התרחבות השווקים התפתחו הארגונים לאיגודים ארציים. בבריטניה נוסד בשנת 1829 ארגון ארצי של אורגים שקרנו המרכזית שימשה לצורכי שביתות בלבד, אך הוא התפרק לאחר כישלון השביתה הכללית בשנת 1830.
משנת 1840 החלו לקום ארגונים שחצו ענפי מלאכה ותעשייה, ובשנת 1860 התחולל מעבר להתארגנות על בסיס מעמדי במקום על בסיס משלח יד. הרקע לכך היה ההשקפה המרקסיסטית בדבר מאבק הפרולטריון במעמד הקפיטליסטי. המניפסט הקומוניסטי, שכתבו קרל מרקס ופרידריך אנגלס בשנת 1848, קרא לביטול הקניין הפרטי ולהתאחדות פועלי כל העולם. מרקס יצר גם את האינטרנציונל הראשון, פדרציה בין-לאומית שהתקיימה בשנים 1864 עד 1872 והובילה להקמת מפלגות סוציאליסטיות. בשנת 1919 הוקם ארגון העבודה הבין-לאומי, שנועד לקבוע סטנדרטים בין-לאומיים להעסקה. רקע נוסף היה שלטונו של ביסמרק בגרמניה, שהנהיג חקיקת רווחה ופנסיה לפועלים.