תרבויות לאומיות וגלובליזציה תרבותית, סיכום של פרק 8 בספר סוציולוגיה של התרבות

פרק 8: תרבויות לאומיות וגלובליזציה תרבותית

הפרק פותח בהצבת תחריט עץ יפני מן המאה השמונה עשרה מאת סוזוקי הארונובו (‎Suzuki‎ ‎Harunobu‎) לצד תצלום של נערות בטוקיו בשנות האלפיים, כדי להמחיש את מה שנהוג לכנות גלובליזציה תרבותית. מושגים כמו אמריקניזציה ואימפריאליזם תרבותי משרטטים תמונה של השפעה חד-כיוונית מן המערב אל שאר העולם, ומשתמעת מהם טענה על עבר של תרבויות לאומיות טהורות שנשחקו בעקבותיה.

רגב ממתן את חדות הדימוי בשלוש טענות. ראשית, מגעים בין תרבויות התקיימו לאורך ההיסטוריה כולה בעקבות נדידות, כיבושים, הפצת דתות ומסחר. שנית, דימוי הטוהר אינו מדויק, שכן ייחודיות תרבותית כוללת תמיד יסודות חיצוניים, ואף החתירה לייחודיות דומה בדפוסיה בכל מקום. שלישית, זרימת החומרים התרבותיים רב-כיוונית, ומוצרי המערב אינם מפוענחים באופן אחיד. ייחודה של הגלובליזציה בת-זמננו הוא אפוא בהיווצרות תרבות עולמית אחת. רולנד רוברטסון מתמצת אותה ככיווץ העולם והעצמת המודעות לעולם כשלמות אחת (‎Robertson‎ ‎1992‎), ומרשל מקלוהן טבע את דימוי הכפר הגלובלי (‎McLuhan‎ ‎1964‎).

התהליך מוצג כדו-שלבי, בעקבות סטוארט הול (‎Hall‎ ‎1991‎) המבחין בין הצורה הישנה של הגלובליזציה לצורה החדשה. השלב המוקדם כלל התגבשות של סדר עולמי המאורגן סביב מדינות לאום; השלב המאוחר כולל את שחיקתו ואת היחלשות מובחנותן של התרבויות הלאומיות. בשני השלבים ניצבת במרכז האידאולוגיה של הלאומיות.

סיכום של הפרק:

רגב, מ. (2011). תרבויות לאומיות וגלובליזציה תרבותית. בתוך: סוציולוגיה של התרבות: מבוא כללי (עמ' 365-422). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.