סיכומי שיעור של הקורס: חינוך פיננסי

 חינוך פיננסי סיכומי שיעורים

תוכן העניינים

מס' שיעור	נושא	עמודים
1	מושגי יסוד בעולם הכלכלי – עסקי	2-7
2	השפעת הממשלה על המשק	8-13
3	מבוא לעולם ההשקעות	14-17
4	שוק ההון והבורסה לניירות ערך	18-21
5	המסחר בבורסה לניירות ערך	22-26
6	כלכלה הנדסית וניתוחי כדאיות	26-30
7	חסכון פנסיוני	31-35
8	ביטוח	35-38
9	הלוואות ואשראי	40-43
10	עקרונות החשבונאות	44-47
11	כלכלת המשק הביתי	48-50

 

 

שיעור מס' 1  מושגי יסוד בעולם הכלכלי – עסקי

שחקנים בעולם הכלכלי- עסקי החופשי:

אנו צריכים להבין מהם הכוחות שפועלים בתוך העולם עסקי כלכלי- חופשי. הכוונה כלכלות שרובם מבוססות על שוק חופשי, תחרות.  כלומר כמה שפחות התערבות של גופים מדיניים בחקיקה ופעולות השוטפות של המדינה, למעת באותם מקומות שהמדינה חושבת שצריך.  ארה"ב היא מדינה לדוגמא אשר לא מתערבת רק במקומות שהיא באמת חייבת.

קיימים שלושה סוגים של שחקנים בכלכלה החופשית:

1. ממשלה
2. צרכנים פרטיים
3. גופים עסקיים

מה מניע את הכלכלה? בסופו של דבר מה שמניע את הכלכלה הוא שנוציא כסף מהכיס ונקנה משהו, צריכה- ככל שיש יותר צריכה כך הכלכלה נעה יותר. צריכה מניע את גלגלי הכלכלה. ככל שיש יותר כסף זמין לאנשים כך הצריכה שלהם גדלה. הצריכה היא הבסיס שהצריכה בכלכלה תייצר עוד הכנסות, יהיו עוד אנשים שיוכלו להתפרנס ממנה ולרכוש בכסף שצברו עוד דברים ולהניע הלאה כלפי מטה את שרשרת הצריכה הזו.

המקורות מהם אנו יכולים ליצור את הצריכה:

• הצרכן הפרטי – שכר העבודה שלנו
• גוף עסקי – הכנסות ממכירת מוצרים ושירותים. מכירה לאנשים פרטיים, או לגופים עסקיים או לשחקן השלישי במגרש הממשלה. שירותים או מוצרים ומקבלים בתמורה הכנסה.
• הממשלה/המדינה– צורך מצד אחד ומאידך מייצר הכנסה- מקור ראשון מיסוי (מס חברות, מס הכנסה( מקור שני מכירת שירותים לדוג' חשמל מסופק ע"י המדינה והאזרחים משלמים כסף על כך.

ממשלה והגוף המחוקק: הממשלה/המדינה/הגוף המחוקק- מסדירים את הפעילות הכלכלית באמצעות חוקים ובנוסף לכך למדינה יש:

גופי  בקרה שתפקידם לבקר כי הדברים קורים כפי שהמדינה רוצה שיקרו.

גופי אכיפה  – גופים אשר תפקידים לראות כי אנו אכן עושים את מה שאנו צריכים לעשות ולהטיל עלינו סנקציות במידה ואנו לא מבצעים זאת.

המדינה ושלוחותיה מסוגלת להשפיע על הכלכלה בחקיקה, בקרה ואכיפה.

גופים עסקיים: המנוע המרכזי לפעילות עסקי בכל כלכלה חופשית כל הגופים העסקיים יחד משפיעים מאוד על הפעילות הכלכלית.

 

ישות משפטית – מיזם עסקי מחויב על פי חוק לפעול במסגרת ישות משפטית קיימת או כזו המוקמת במיוחד לצורך הפעלתו.  כשם שאדם כפוף לסט של חוקים כך גם כל גוף עסקי צריך להיות כפוף לסט של חוקים, כשם שעל אם יכולות להיות מוטלות סנקציות מסוימות אם אינו עומד בחוקים שהמדינה נותנת לו כך גם גוף עסקי.

על כך גוף עסקי יחשב כישות עסקית אשת תהייה כפופה לסט של כללים/חוקים וסנקציות  שתחתיה כל מיזם עסקי יוכל  לפעול.

תכלית להקמת הישות המשפטית:

• בקרה שיפוטית/חוקית על פעילות המיזם – אם יש מיזם שאנו רוצים להקים חייב להיות מנגנון אשר מוודא כי המיזם העסקי פועל ע"פ החוקים שחוקקה המדינה.
• הסדרה מובנית מראש של עקרונות פעילות המיזם (באמצעות תקנון)- הסדרת חוקי המשחק, המיזם לא יכול לפעול בלי תקנות וחוקים שמסדירים את חוקי המשחק שלו דווקא בשל העובדה כי מורכב מאנשים שונים. מסדיר את מערכת היחסים הפנימית בתוך הגוף העסקי.
• הפרדה פיננסית ומשפטית בין הישויות בעלות המיזם (פרטים או ישויות משפטיות אחרות) לבין פעילותו – צריכה להיות הפרדה פיננסית בין כל אחד מבעלי המיזם למיזם עצמו.
• מיסוי (מס הכנסה, מע"מ וכד')

סוגי ישויות משפטיות

סוג הישות המשפטית במסגרתה יפעל גוף עסקי יוכתב מאופיו ומצרכיו ,

קיימים כל מיני סוגים של ישויות משפטיות וההחלטה לגבי כל עסק תחת איזה ישות משפטית הוא יעבוד אינה טריוויאלית כלל. קיימים מיזמים רבים אשר אינם מקימים אותם תחת חברה.

• חובת פעולה ודיווח במתכונת ספציפית על פעילות כספית לרשויות המס – לא משנה מה סוג הישות המשפטית אשר תחתיה נקים מיזם עסקי כל שהוא, אנו נצטרך לדווח , על פי חוק, על כל הפעילות הפיננסית הנעשית בתוך הישות המשפטית הזו.  כפי שחובתו של אדם פרטי לדווח למס הכנסה על כול הכנסה. הישות המשפטית תדווח על הכנסה חודשית ותקופתית.
• חובת ניסוח תקנון התאגדות ופעולה על פיו- כלל נוסף בנוגע לישות המשפטית, כל ישות משפטית חייבת לפעול על פי תקנון – סט החוקים שהישות העסקית חייבת לעבוד על פיו. התקנון מוגש לרשויות עם הקמת הישות.

סוגים עיקריים:

1. חברה בע"מ (בעירבון מוגבל)
2. שותפות – כללית או מוגבלת
3. מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח) או עמותה
4. עוסק מורשה

 

פירוט כל אחד מסוגי הישויות:

1. חברה בע"מ (בעירבון מוגבל) :

• פועלת כגוף עצמאי ובלתי תלוי בבעליה נושאת באחריות משפטית נפרד מבעליה כלומר הבעלים של החברה יכולים להיות מיליונרים והחברה עצמה יכולה להיות ללא כספים. חובה של החברה לממש את חובותיה ולשלם את המשכורות לעובדיה אינה תלוי בשום צורה בכמות הכסף שיש בכיס של הבעלים שלה. ישויות עסקיות ומשפטיות נפרדות לחלוטין.
• כפופה אך ורק להחלטות מועצת המנהלים (מינוי מנהלים, משיכה והזרמת כספים וכד') – כל חברה צריך להיות מועצת מנהלים, הגוף היחיד שאחראי על איך החברה עובדת, מקבל החלטות אסטרטגיות על החברה וצריך להגיד לחברה אך לממש אותם. לדוג' מינוי המנכ"ל בחברה נדרש אישור מועצת המנהלים.
• בעליה אינם ערבים לכיסוי התחייבויותיה– היה והחברה נכנסת למצב שאין לה כסף בקופה לא יכולים לבוא לבעלי החברה ולדרוש מהם לשלם את חובות החברה.
• "הרמת מסך" במקרים קיצוניים בלבד (למשל: מעילת בעלים בכספי החברה)– יכול בית המשפט להחליט על ה"הרמת מסך" כלומר הסרת הקו המפריד מבחינה פיננסית בין הבעלים של החברה לחברה עצמה. כאשר בית המשפט מורה על הרמת מסך מאותו רגע בעלי החברה מתחילים להיות ערבים לחובות של החברה. החוק מגדיר מהם המצבים הספציפיים שרק כאשר מתקיימים בית המשפט יכול להחליט על הרמת מסך. התאים הללו קשורים לביצוע עבירות פליליות או בהתנהלות פלילית מצד הבעלים של החברה שמטרתה לרוקן את החברה מנכסיה.

חברה הינה בערבון מוגבל – כיוון שמעצם המבנה החוקי שלה הביטחון שיש ביכולת שלה לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שלה לא נובע מהכסף או היכולות הפיננסיות של הבעלים שלה אלא אך ורק מהמצב הפיננסי של החברה עצמה.

המסגרת העסקית הנפוצה ביותר.

2. שותפות:

• בעליה משמשים כגוף קבלת ההחלטות העליון (מקביל ל"מועצת המנהלים" בחברה) – מועצת המנהלים של השוטפות מורכבת מכל הבעלים שלה. כל שותף כללי חייב להיות במועצת המנהלים.
• בעלים מחויבים משפטית לכיסוי התחייבויותיה (יחדיו וכ"א לחוד) – בניגוד לחברה כל אחד מהבעלים מחויב משפטית ופיננסית לכל המחויבויות של השוטפות. ולכן כולם מחויבים להיות במועצת המנהלים- אחראי לכל ההחלטות. מצד אחד יש לשותף את האחריות המלאה ומצד שני יש לו את הסמכות להשפיע על ההחלטות שמתקבלות בשותפות. כל אחד מהשותפים אחראי על חלקו כל עוד כל השותפים נמצאים ויכולים לתרום את חלקם. מידה ושותף מסוים מוגדר ע"י בית המשפט "חדל גרעון" השותפים האחרים יצטרכו לשלם את חלקו גם במצב בו כל השותפים יהיו "חדלי גרעון" מלבד שותף אחד- האחריות להחזרת החובות תהייה עליו.
• "שותף מוגבל": סמכות ואחריות מוגבלים ביחס ל"שותף כללי" – לא מקבל על עצמו אחריות על ההתחייבויות הפיננסיות של החברה מצד אחד והוא אינו חבר במועצת המנהלים. הסרנו ממנו את האחריות והסמכות. יכולים להיות מס' שותפים מוגבלים אך חייב להיות לפחות שותף כללי אחד שיישא באחריות במקרה של שפיטת רגל.

3. מלכ"ר: (מוסד ללא כוונת רווח)

• הגבלות מיוחדות על התנהלות כספית ומשיכת כספים – לא נכון להגיד כי אינו לא כוונת רווח, מה שנכון להגיד הינו שהוא אלינו יכול למשוך את הרווחים מתוך העסק. לדוגמא "יד שרה"- מתקיימת מתרומות = הכנסות, אך לבעלים של החברה אסור למשוך את הכספים הללו ולהשתמש לצרכיו. קיימות הגבלות רבות על השימוש ומשיכה של הכספים והוא אינו מיועד למקרים שבהם המטרה של הבעלים להפיק רווחים (לדוג' שכר המנהלים וכו') .
• אינו מיועד למטרות עסקיות של הפקת רווחים לבעלים .

4. עוסק מורשה:

• יזם בודד, ללא שותפים
• מיועד לעצמאי, בד"כ בעל מקצוע חופשי) לדוג' רופא/אינסטלטור אשר צריך לדווח על העסק שלו לרשויות המס. ברגע שיש יותר מבעלים אחד לעסק אז חייבים להקים את אחד מהישויות הנ"ל.

 

 תקנון

יעוד: הסדרה מובנית מראש של עקרונות פעילות הגוף העסקי (להלן: החברה).

מטרתו להסדיר מראש את הפעילות העסקית של הגוף העסקי/חברה שהוקם. התקנון יוגש לרשם החברות- הגוף הרגולטורי אשר עוסק בנושא רישום החברות ומעקב אחריהן בכל מיני היבטים משפטיים מסוימים.

תוקף: התקנון הינו חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. מסמך אשר קובע את חוקי המשחק בין הבעלים לבין החברה ובין הבעלים לבין עצמם בכל מה שקשור להתנהלות של החברה.

 

הנושאים העשויים להיות מטופלים באמצעותו:

• מטרות החברה – ברגע שתקנון החברה הגדיר במה החברה עוסקת לא יוכל אחד השותפים/מנהלים/בעלים לשנות את מטרותיה. המטרה בתקנון קובעת את גבולות הגזרה.
• בעלות (באמצעות התייחסות להון המניות) – הבעלות אינה חייבת להישאר לנצח כיוון שיש מנגנונים שיכולים לשנות את הבעלות וכמובן לאחר מכן לשנות את התקנון בהתאם לשינוי הבעלות.
• זכויות וחובות בעלי המניות – בעלי המניות הם הבעלים של החברה ומסדירות את מערכת היחסים בתוך החובות – במה כל אחד מתחייב שהוא מתעסק כמו כן מה הוא זכאי .
• מינוי מנהלים, מועצת מנהלים, ועדות משנה (בקרת פנים, כספים וכיו"ב)
• מנגנוני קבלת החלטות במועצת המנהלים: שיעורי רוב נדרשים, קוורום (כמות הרוב במועצת המנהלים שצריכים להיות נוכחים בהחלטה מסוימת- שבלעדיה לא יכולה להתקבל החלטה במועצת המנהלים).
• הכנסה והוצאת כספים מהחברה: מדיניות חלוקת דיבידנדים (מנגנון שבאמצעותו מושכים את כספי החברה).
• צירוף שותפים – מהם התנאים לצירוף שותפים
• כל נושא אחר שאותו בחרו מייסדי החברה להכניס לתקנון- כל מה שחושבים שיעזור להם לנהל את העסק טוב יותר בעתיד.

התקנון הינו הסכם הגירושים אשר חותמים עליו ביום הנישואים.  -ככל שייכתב יותר בתקנון יימנעו מריבות משפטיות בהמשך.

בעלי מניות, שליטה, רוב ומיעוט

מניות ותפקידן בניהול החברה:

• כלי לייצוג חלק יחסי בבעלות – כלומר אם בחברה שלי יש כמה בעלים, הכלי שכל אחד מהשותפים יכול לטעון לאחוזי בעלות הוא המניות.
• אמצעי לניהול והסדרת הזרמת הון לחברה בהקמתה ובהמשך – אם הקמנו היום חברה ואני רוצה להזרים את חלקי היחסי לחברה , התהליך הפורמלי יהיה הכנסת כסף לחברה ותמורתן קבלת מניות ובהתאם אחוז בעלות. הכנסת כסף ובתמורה קבלת הון מניות.
• משקל יחסי בהצבעה באסיפות בעלי מניות ובמינוי דירקטורים – כל אחד מבעלי החברה יש קול, באספת כל בעלי החברה . משקל הקול של כל מנהל יהיה כמשקל המניות שלו.
• כלי לניהול חלוקת דיבידנדים – דיבידנד = המנגנון שבאמצעותו יכולים כל אחד מהמנהלים למשוך את רווחיהם מתוך החברה. חלוקת הדיבידנד כלומר כמה יקבל כל מנהל בחברה מרווחיה בהתאם ליחס הבעלות על החברה.

 

סוגי מניות: מניות מיוחדות וזכויות היתר בגינן

קיימים סוגים רבים של מניות – עד כה שוחחנו על המניות הרגילות.

• בכורה: עדיפות בחלוקת דיבידנד
• זהב (שליטה): זכות וטו והעברת החלטות כקבוע בתקנון – לדוגמא מניית זהב שיש למדינת ישראל בחברת בזק אשר מטרתה למנוע פגיעה של בזק בגופים כאלה ואחרים כגון צה"ל………….