פתרון ממ"ן 14 התנהגות ארגונית מקרו

מטלת מנחה (ממ"ן) 14
הקורס: – 10434התנהגות ארגונית מקרו
חומר הלימוד למטלה: יחידות ( 16 ,15וכן )11 ,9
מספר השאלות: 6משקל המטלה: 5נקודות
סמסטר: 2023ג מועד אחרון להגשה: 10/09/2023

שאלה 1 (10 נקודות)

בשנים האחרונות יותר ויותר עובדים חזקים לכאורה, מעולמות הטכנולוגיה והסטארט-אפ המרופדים, יוזמים
פעולות מתואמות שנועדו להשפיע על התנהלות החברות שבהן הם עובדים. עם כל הפינוקים מסביב, השכר
הגבוה, שולחנות הפינג-פונג במסדרון ומקרר הגלידות במטבח, קל לפעמים לשכוח שבסופו של יום עובדי חברות
הטכנולוגיה הם עדיין פועלים. הטשטוש המעמדי הזה לא התרחש במקרה. התרבות הארגונית וסגנון הניהול
יצרו היררכיה כל כך שטוחה שלפעמים נדמה שאינה קיימת. העובדים והמנהלים חולקים תלבושת פשוטה ולא
מחייבת, העובדים מדורבנים להתבונן על החברה כאילו היא שלהם ומצופה מהם לקחת "בעלות" על המוצר
ולהשקיע בו שעות עבודה ארוכות במיוחד. אפילו ישיבות העבודה מנוהלות במתכונת מאווררת שכוללת לעתים
פיצה ובירה. הכל כדי לשדר לעובדים שכולם באותו צד. אך על אף המאמץ המוצלח לטשטש מעמדות, המציאות
נותרה זהה: עובדי ההייטק מקבלים משכורת על עבודתם, בעוד המנהלים גוזרים דיבידנדים מהמוצר. הם גם
לא מקבלים קול בשאלה עבור מי או מה הם בונים את המוצרים. אך לעובדים אלה בכל זאת יש כוח. ההתפכחות
שלהם בשנה האחרונה הביאה לגל של פעילות מתואמת בניסיון להשפיע על נוהלי העבודה. למחאות העובדים
יש תוצאות אך הן עוד בתחילת דרכן. יחד עם זאת, העמדה הייחודית של עובדי ההייטק וכוח המיקוח שלהם
מעניקים להם הזדמנות להוביל שינוי אמיתי.
התייחסו לגישות היסוד לשינוי ארגוני (סעיף 16.1). קבעו מהי הגישה שמאפיינת את השינויים המתוארים
בחברות ההייטק, והסבירו כיצד היא באה לידי ביטוי.

שאלה 2 (10 נקודות)

באפריל 2019נאלץ דניאל לב, הבעלים של חברת 'שיאון מדיקל' שמייצרת חומרי חיטוי וציוד רפואי, לסגור את
המפעל בישראל ולהעבירו למקסיקו. זאת, לדבריו, בגלל הביורוקרטיה של משרדי הממשלה. "במשרד הבריאות
החליטו שחומרי החיטוי שמיוצרים במפעל רשומים כתרופה, ולכן אני לא יכול לשווק אותם בארץ, כי הם לא
קיבלו את האישורים המתאימים", הוא אומר, "בארה"ב, לעומת זאת, הם רשומים אחרת, ולכן יכולתי למכור
אותם שם. בשנים האחרונות השקענו במפעל 35מיליון שקל, וחלק גדול מאוד מהסכום יועד לבצע התאמה
בתהליכי הייצור לדרישות הרגולציה. אתה עושה את זה כי אתה מבין שזה חלק מהמשחק, אבל זה לא הגיוני
כי ציפו מאתנו לעמוד בתנאים מכבידים ובתקנות שבמקומות אחרים לא נדרשים אליהם, ולבסוף נאלצנו
לוותר", הוא מוסיף בצער. "אני מאמין גדול בתעשייה הישראלית, שנים בחרנו לייצר כאן והתעקשנו דווקא
בפריפריה, אבל לא יכולנו להמשיך כאן. לא רק הרגולציה הכבידה עלינו אלא גם שיטת ה'חפיף'. אני מאמין גדול
בעובדים שלי, מכבד אותם מאוד, אבל אין כאן תרבות של עבודה ממוסדת ומסודרת", הוסיף לב. "אי אפשר
לתת פה הנחיות, על הכל יש דיון והכל נתון למשא ומתן, וכשמנהלים מפעל שחייב לעמוד בלוחות זמנים, בתקנים
מחמירים של סטריליזציה, שיש בו מכונות מורכבות ויקרות לתפעל, אי אפשר לעבוד על "סמוך" ועל "אחי, אני
אסגור לך את הפינה אחר כך אם תעזור לי שנייה", הוא מצר. בינואר 2020נפתח המפעל החדש של 'שיאון
מדיקל' במקסיקו, אבל מבחינתו של לב זה אינו סוף פסוק. "מעבר לכל הקשיים התחלנו כאן וזה המקום שלנו,
ואם התנאים יאפשרו עוד נייצר גם בישראל".
התייחסו לגישות היסוד לשינוי ארגוני (סעיף 16.1). קבעו מהי הגישה שמאפיינת את השינויים המתוארים
בחברת 'שיאון מדיקל', והסבירו כיצד היא באה לידי ביטוי.

שאלה 3 (10 נקודות)

האם אתם יודעים היכן מיוצר המרשמלו שלכם? היצרנית הגדולה בישראל של הממתק הספוגי הממכר הזה
היא חברת 'תות' הוותיקה, שמפעלה במגדל העמק מייצר ממתקים מזה 28שנה. לפני כארבע שנים, בעקבות
הישגים מדשדשים, מונה למפעל מוטי גולדשטיין כמנכ"ל חדש. "כשהגעתי בפעם הראשונה למפעל ראיתי מפעל
מיושן עם מכשור לא עדכני ותרבות ארגונית שלא מתאימה לסביבה התחרותית של המאה ה- ,"21מספר
גולדשטיין. "המפעל עמד בקשיים והחלטתי לקחת את חידושו כפרויקט חיים. לא רק מכונות החלפנו, שיפצנו
את המקום מהיסוד, מהתשתיות ועד הדלתות. היה לי ברור שיש לוותר על קווי ייצור וותיקים ולא מכניסים
כמו טופי ושלוקים ולשאוף להפוך את 'תות' למעצמה של ממתקי איכות בריאים. לצערי זה לא היה נכון להמשיך
לייצר רק בשביל שהמחלקות יעבדו והעובדים יישארו, ולכן סגירת קווי הייצור הביאה גם לצמצום מצבת כוח
האדם ולייזום של תכניות הכשרה עבור עובדים ותיקים שהוחלט לשמרם".
התייחסו לגישות היסוד לשינוי ארגוני (סעיף 16.1). קבעו מהי הגישה שמאפיינת את השינויים המתוארים
בחברת 'תות', והסבירו כיצד היא באה לידי ביטוי.

שאלה 4 (10 נקודות)

למדור "אוכלים צהריים" זה הביקור השלישי ב'פלאפל המרכז'. השינוי שעבר המקום ניכר מן הרגע הראשון.
יהונתן: איפה בגין? התמונה שלו על הקיר בכניסה זה אולי הדבר שהכי מזוהה עם המקום.
עמית: כבר איננו. תמונות של פוליטיקאים וסלבריטאים על הקיר כבר לא תופס בעיצוב מודרני.
יהונתן: אכן. כמה דברים מחברים את העבר הנוסטלגי להווה הממותג והמעוצב – קודם כל בר הסלטים
המקומי, שתמיד היה אטרקציה. לא עוד מקום שמסתפק בכמה קעריות של חמוצים, זיתים ופלפלי שיפקה על
תקן בר סלטים למילוי חופשי אלא מקום שמשקיע – פלפלים חריפים וחצילים מטוגנים, כמה סוגים של סלט
כרוב, חמוצים צהובים ורגילים ועוד.
עמית: מגמת המודרניזציה שניכרת בכל מרכז הקסטל לא פוסחת על המוסד הקולינרי האהוב הזה, שנראה
כאילו מנסה לאמץ לעצמו לוק מודרני כמעט בכוח – אם פעם על תקן "עיצוב" הספיקה תמונה מצהיבה של בגין,
הרי שהיום צריך להיראות קצת כמו מעדנייה, עם חומרי גלם מגרים.
יהונתן: בפעמיים הקודמות שאכלנו כאן יחד לא היו אפילו צלחות, רק פיתות או חמגשיות. בתפריט היה בעיקר
דג מטוגן ושניצל, עם כמה חיזוקי גריל סטנדרטיים וקצת עלי גפן ממולאים וקובות מטוגנות. עכשיו פתאום יש
שורה ארוכה של תבשילים, אורז שעועית, מרקים, גולאש…
עמית: לדעתי כבר תקופה לא קצרה שהמקום פועל במתכונת של שוק אוכל מוכן בימי שישי, כפי שעושות לא
מעט מסעדות בעיר, ומשם ועד להפוך את הדוכן למסעדה ביתית של ממש היא קצרה ומתבקשת.
יהונתן: כבר כמעט 35שנה שבגין לא בשלטון וכבר כמה שנים שהוא אפילו כבר לא נמצא כאן על הקיר, אבל
'פלאפל המרכז' חי, בועט, בעניינים ורלוונטי יותר מתמיד.
התייחסו לגישות היסוד לשינוי ארגוני (סעיף 16.1). קבעו מהי הגישה שמאפיינת את השינויים המתוארים
ב'פלאפל המרכז', והסבירו כיצד היא באה לידי ביטוי.

שאלה 5 (40 נקודות)

קראו את הכתבה וענו על השאלות שלאחריה:
"לצאת מתודעת ההישרדות": רפורמת העיצוב של טיפות חלב בישראל יוצאת לדרך
מעובד מתוך כתבתה של ליעונה מנקלי, 01/02/2023 ,ynet
כ- 1,000תחנות לבריאות המשפחה, או בשמן המוכר יותר 'טיפות חלב', פזורות ברחבי הארץ. הן הוקמו לפני
כמאה שנה במטרה לצמצם תמותת תינוקות, אך כיום תפקידן העיקרי הוא לספק ייעוץ ושירותי רפואה עבור
נשים בהיריון וילדים מלידה ועד גיל שש. ד"ר שושי גולדברג, אחות ראשית ארצית במשרד הבריאות, מספרת
כי הפער בין הרעיון הנשגב של טיפת חלב לבין מה שקיים בפועל רחב. "פעם זה היה נחשב כ-'וואן סטופ שופ'.
עזרו לך, הקשיבו לך, לימדו להניק. היום אני אומרת בכאב שזו תחנת חיסונים. יש מקומות שזוכים לסדנת
הורים, שיש בהם משחקייה קטנה, אבל רוב התחנות ישנות ורעועות. ב- 2020יצאנו לתהליך של שיתוף הציבור
ושאלנו הורים מה הם היו רוצים לקבל או לשנות, והבנו שהדרישה היא למרכז שבו אימהות יכולות להיפגש
ולהגיע עם תינוקות, לסדנאות ולפעילויות נוספות. העיצוב כיום הוא דגם של מרפאה. נכון, אמנם עושים במקום
אבחונים, טיפולים, חיסונים, ויש שם רופאה ואחות, אבל עדיין זה מרחב שמטרתו להביא למניעת מחלות
ולצמצום פערים בהתפתחות ולאפשר שוויון הזדמנויות. בפועל לאחיות יש בקושי מקום לטפל, החדר קטן,
מחשב ענק תופס נתח גדול מהשולחן, כשאמא מגיעה עייפה ומרוטה למקום, והתינוק בוכה כי הפלורסנט מסנוור
אותו, ואין אפילו איפה להניק בנחת – אז המקום לא מתאים וברור שיש צורך בעיצוב מחודש".
"המהפכה של טיפת חלב צריכה להתרחש בהמון תחומים. דיגיטליות, נגישות, מערך האחיות, כל מה שמקושר
לרלוונטיות המוסד הזה", מוסיפה אחת ממובילות הפרויקט, האדריכלית אדווה מטר. "אבל אם התנאים
הפיזיים לא יאפשרו חוויה מזמינה – לא עשינו כלום. וגם להיפך. משרד הבריאות צריך לקחת לתשומת לב שאם
ימשיך לפעול רק לשנות את המרחב, ללא התייחסות מתאימה לתקנים ולהכשרות של כוח האדם, ללא התאמת
תכני הדרכות ההורים ומבלי לשנות את תהליכי העבודה, טיפות החלב ימשיכו להתקשות להשיג את מטרותיהן.
שינוי עיצובי בלבד אינו פתרון מספק לבעיה של טיפות החלב בישראל כיום, שהיא הרבה יותר עמוקה ורחבה".
אילנה ששון, אחות בריאות הציבור, אומרת כי הבעיה העיקרית של טיפות החלב היא מעמדן של האחיות עצמן,
שנתפסות על ידי ההורים בזלזול. "יש לנו הרבה ידע מקצועי והתיקון ההכרחי הוא שיפור מעמדנו. העיצוב מחדש
מסייע אולי בתפיסה של טיפות החלב כמקום נעים, אבל אני כאחות מחוייבת בנהלים ברורים מאוד לגבי מתי
עושים חיסון, מה עושים במקרה של איתור הזנחה ועוד. אין לי מקום כמעט לשיקול דעת, ולכן ההורים אף פעם
לא יראו בי דמות שאפשר באמת להתייעץ איתה ולסמוך עליה". ואכן, בטיפות החלב ששופצו ועוצבו מחדש, לא
מבחינים כיום בתוצאות המיוחלות. ד"ר ליאורה בר, רופאת ילדים, מסבירה כי "בהתחלה ההורים התלהבו
מהמרחבים החדשים אבל מהר מאוד הבינו שזו רק מתיחת פנים, ועם כל זה שאני חושבת שהעיצוב החדש נהדר
ובהחלט תורם לכך שטיפות החלב מזמינות יותר ומתאימות יותר לילדים, האחיות עדיין עובדות עם מחשבים
שנתקעים, אי אפשר לקבוע תורים באינטרנט, ועלוני המידע שמחלקים עדיין מטיפים להורים איך להתנהג.
במלים אחרות, דווקא האמון של ההורים בטיפות החלב כמקום של למידה, שיתוף וקבלת עזרה עוד יותר נפגע,
בגלל שהשיפוצים חידדו תפיסה שמשקיעים את כל הכסף במקום הלא נכון ושהצוותים לא יודעים מה הם
עושים".
סעיף א ( 20נקודות)
התייחסו לכללי הדיסציפלינה החמישית של סנגי (סעיף 15.6.2). נתחו את החלטתו של משרד הבריאות לעצב
מחדש את טיפות החלב בישראל, והציעו כיצד אימוצם של שניים מן הכללים יסייע לו לפתח חשיבה
מערכתית.
סעיף ב ( 20נקודות)
התייחסו לתיאוריות הפרדוקס (סעיף 16.1.4.2). הציגו פרדוקס הנוצר בתהליך השינוי הארגוני המתואר
בכתבה ונתחו את השינוי לאורו.

שאלה 6 (20 נקודות)

הסבירו בקצרה האם הטענה שלפניכם נכונה או לא נכונה, ונמקו קביעתכם באמצעות חומר הלימוד הרלוונטי.
משקל כל טענה 5נקודות.
א. למידה ארגונית (סעיף )15.1לא יכולה להתאפשר ללא הפצה של מידע.
ב. ארגון שבו הנחת הבסיס לגבי טבע האמת והמציאות היא מסוג מסורת (סעיף )9.3.1.3יתקשה לקיים תהליכי
למידה בלולאה כפולה (סעיף .)15.2
ג. סביר להניח שמנהיגות מתמירה (סעיף )11.5.3תקדם למידה בלולאה אחת (סעיף .)15.2
ד. על פי סנגי (סעיף )15.6אין כל קשר בין למידה אישית לבין למידה ארגונית.

יש תשובות לכל השאלות