קבלת החלטות במסחר בשוק ההון

קבלת החלטות במסחר בשוק ההון

תוכן עניינים

1. תקציר 1
2. מבוא 2
3. רקע תיאורטי 4
3.1. קבלת החלטות 4
3.2. זירות המסחר בישראל 6
3.3. קבלת החלטות בקרב משקיעים 8
3.4. הגורמים המשפיעים על קבלת החלטות 8
3.5. השפעות על אמונה ודת על השקעות והימורים 13
3.6. השקעה במניות כהימור או תחביב 14
4. מתודולוגיה 18
4.1. אוכלוסיית המחקר 18
4.2. כלי המחקר 19
4.3. הליך המחקר 19
4.4. אתיקה 19
5. תוצאות 20
6. דיון ומסקנות 22
7. ביבליוגרפיה 24

1. תקציר
המחקר הנוכחי בדק, האם ניתן להצביע על קשר (חיובי או שלילי) בין קבלת החלטות לבין מסחר בשוק ההון. במחקר השתתפו 50 משיבים, כולם סוחרים ברמות שונות בשוק ההון. מתוך כלל המשתתפים, 37 גברים ו-13 נשים. הגיל הממוצע של המשתתפים בחקר הנו 29.16.
המחקר עולה, כי ככל שרמת החשש של הסוחר בשוק ההון מקבלת החלטות תהיה גבוהה יותר, כך רמת הסיכון שלו במסחר תהיה נמוכה יותר. יחד עם זאת, המחקר לא הצליח למצוא קשר בין קבלת החלטות לבין כוונת מסחר בשוק ההון. כמו כן, לא נמצא קשר בין קבלת החלטות אינטואיטיבית לבין תחושת הנוחות להשתתפות במסחר בשוק ההון, קרי קבלת החלטות אינטואיטיבית גבוהה, לא תוביל לתחושת נוחות נמוכה יותר במסחר בשוק ההון.

2. מבוא
בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים בוחרים לסחור בשוק ההון. אם בעבר, רוב המסחר בשוק ההון התבצע באמצעות סוחרים מקצועיים, ספקולנטים ואנשי מקצוע בתחום, הרי שכיום, אנשים רבים בוחרים את מסלול ההשקעה של שוק ההון לאור הריבית הנמוכה במשק והעובדה כמעט ואין אפיקי השקעה שאינם סולידיים. יחד עם זאת, השקעה בשוק ההון משמע לקחת סיכונים גדולים, כך שמצד אחד אפשר להרוויח הרבה מאוד כסף (לעיתים גם בזמן קצר), אבל מכיוון ששוק ההון קשה לצפייה (בעיקר עבור אנשים שלא מגיעים מהתחום), ניתן לאבד את הכספים בקלות רבה יותר וזאת בשונה מהמסלולים הסולידיים שמציעים הבנקים או חברות השקעות שונות.
קבלת החלטות היא תהליך מורכב, המושפע מגורמים חיצוניים ופנימיים כאחד. קבלת החלטות היא בחירה בדרך פעולה אחת מתוך מספר אלטרנטיבות, וזהו תהליך שמקורו בהתמודדות עם בעיה תוך הפעלת שיקולים, דעות, מאורעות ופריטים שונים (בשארה ובשארה, 2010). סוגיית קבלת ההחלטות הופכת להיות חשובה מאוד כאשר מדובר במשקיעים שפועלים בזירת המסחר בשוק ההון.
מחקרים שונים (Huabl & Trift, 2000) מראים, כי רוב הפרטים בוחרים לאמץ אסטרטגיית קבלת ההחלטות בהתאם לסיטואציה הרלוונטית או לסביבה שבה הם נמצאים. ישנם חוקרים אשר מתארים את קבלת ההחלטות של אנשים כ"קמצנות קוגניטיבית" (cognitive misers), כלומר שהמטרה היא לצמצמם במידה רבה את המאמץ הקוגניטיבי של הפרט כאשר מדובר בקבלת החלטות (Shugan, 1980; In: Haubl and Trift, 2000). ברוב המקרים, כאשר הפרט מעוניין לקבל החלטה בנושא מסוים, הוא מעדיף לבחור באופציה המספקת ולא בזו האופטימלית, כל עוד ה"עלות" בקבלת ההחלטה תהיה מבחינתם עלות אפסית. גישה זו נהוגה בעיקר במצבים שבהם קיים מגוון רחב של אפשרויות בחירה או קיים קושי להשוות בין האפשרויות השונות (Payne et al., 1993; In: Haubl and Trift, 2000). קיימים מספר מודלים מרכזיים העוסקים בקבלת החלטות, בין היתר: המודל האנליטי-רציונלי והמודל האנליטי-אינטואיטיבי. המודל האנליטי-רציונלי אשר מבוסס על חמישה שלבי פעולה עוקבים, כאשר מקבל ההחלטה מגדיר לעצמו את ערכיו, מטרותיו ורצונותיו, ועורך אותך על פי סדר עדיפויות ברור. המודל האנליטי-אינטואיטיבי – מאפשר למקבל ההחלטה לקבל פתרון אחד מתוך מבחר מצומצם של פתרונות, כאשר הבחירה תיקבע למעשה בהתאם להבנתו ולתחושתו של מקבל ההחלטה לצורת הפתרון של הבעיה. בסופו של התהליך, מתקבל פתרון הנראה כנכון ביותר. ההבדל בין שני המודלים הללו הוא בעיקר במידת הפירוט, הדיוק, ורמת המידע המסופקת למקבל ההחלטה, כמו גם מידת הקפדנות שעל פיהן נבחנות החלופות המוצעות.
במהלך השנים נערכו לא מעט מחקרים שבחנו את מערכת קבלת ההחלטות של משקיעים בשוק ההון. כך למשל קלר וסיגריסט (Keller & Siegrist, 2006) מצאו במחקרם, כי מחפשי הסיכון הם סובלניים לסיכון ויש להם עמדות חיוביות כלפי מסחר בניירות ערך והימורים. החוקרים זוכי פרס נובל כהנמן וטברסקי (2005) מזהים דמיון בקבלת ההחלטות בהימור לבין השקעה במניות, כאשר לתפיסתם, המהמרים בוחנים את מקומם ביחס לשלוש נקודות התייחסות: אזור הרווח, אזור ההפסד, אזור ניטרלי ללא רווח והפסד. כאשר המחליט תופס שהוא באזור הרווח , הוא ישמור עליו ולא יסכן אותו, אף אם ניתן להרוויח יותר על ידי נטילת סיכון מסוים. כאשר המחליטים נמצאים באזור ההפסד , הם ייטלו סיכון כדי להחזיר את ההפסד , גם אם יש סיכון שההפסד יגדל , שכן בני אדם מתקשים להשלים עם הפסד ודאי. החוקרים טוענים עוד, כי שנאת ההפסד גדולה מהרצון לרווח. רווחים לא ממומשים מכאיבים פחות מאשר מה שנתפס בהפסדים. שנאת ההפסד מתבטאת בכך שהתגובה על הפסדים בשיעור מסוים חריפה מן התגובה על רווחים באותו שיעור.
המחקר הנוכחי בודק האם ניתן להצביע על קשר (חיובי או שלילי) בין קבלת החלטות לבין מסחר בשוק ההון.