ריכוזיות הבעלות על המדיה המקוונת והכתובה בישראל והסיקור של המחאה הפוליטית

ממ"ן 13 – יריבים או שותפים: יחסי דמוקרטיה ותקשורת

תוכן עניינים

נושא העבודה 1
רקע תיאורטי 1
שאלת המחקר 2
שיטה 2
שיטת המחקר 2
השערות המחקר 3
תוכן עניינים של העבודה המוצעת 3
ביבליוגרפיה 4

נושא העבודה

ריכוזיות הבעלות על המדיה המקוונת והכתובה בישראל והסיקור של המחאה הפוליטית.

רקע תיאורטי

במהלך השנים האחרונות, נראו לא מעט הפגנות ברחבי העולם, בין היתר גם בישראל. כך למשל המחאה החברתית בשנת 2011, מחאת האתיופים (ברנזון, 2014) וכיום המחאות הקבועות בבלפור. מחקרים שונים מצביעים על כך, שהתקשורת הממוסדת מהווה משאב חיוני לשחקנים בזירה הפוליטית כאשר הם מעוניינים להגיע לקהלים שונים. ארגוני מחאה, אשר באופן כללי שואפים להגיע לקהל נרחב ולהשפיע על דעת הקהל, זקוקים גם הם לתקשורת למטרות גיוס ותמיכה ציבורית (אירם, 2012). האופן שבו מסוקרת המחאה הפוליטית בתקשורת הכתובה והמקוונת יכול להשפיע במידה רבה על כיוון המחאה, סיומה או התעצמותה והוא תלוי בין היתר גם בגופי התקשורת המסקרים.
שוק התקשורת הישראלי מתאפיין בכך שהוא פונה לקהל צרכנים מוגבל; הוא עתיר מבנים מונופוליסטיים; ולוקה בריכוזיות גבוהה (גושן, לשם ואזרחי, 2003). תחום העיתונות היומית המודפסת נשלט על ידי דואופול: העיתון ישראל היום, ששיעור החשיפה שלו בימי חול עומד על 30.6% ועיתון ידיעות האחרונות ששיעור……………