הבדלים בהסתגלות ללימודים בין סטודנטים עם לקויות למידה לבין סטודנטים ללא לקויות למידה

הבדלים בהסתגלות ללימודים בין סטודנטים עם לקויות למידה לבין סטודנטים ללא לקויות למידה

תוכן עניינים

מבוא 3
לקות למידה – מאפיינים 4
סטודנטים להוראה עם הפרעות למידה לקויי למידה 5
השפעת לקות הלמידה על התפיסה העצמית 7
הקשר האסוציאטיבי בין היבטי העצמי השונים 8
הקושי של המוסדות לגבי תלמידים לקויי-למידה 12
מורים לקויי למידה 13
סטודנטים להוראה ללא לקות למידה 15
שנת הוראה ראשונה 15
מאפייני מחקרים בקרב סטודנטים להוראה ללא לקות למידה 16
סיכום ודיון 18
ביבליוגרפיה 20

מבוא

עבודה זו תבחן את הקשר בין ובאופני הסתגלותם וקשיי התמודדות של סטודנטים בכלל וסטודנטים להוראה בפרט, עם לקויות למידה לבין סטודנטים ללא לקות למידה.
חוק זכויות תלמידים במוסדות אקדמיים, נועד לסייע לסטודנטים עם לקות למידה לקבל את ההנגשה המתאימה עבורם, כך שימצו את כישוריהם ויצליחו בלימודיהם.
בחוק זכויות תלמידים נקבע כי שר החינוך יקבע הוראות בתקנות בנוגע לשילוב סטודנטינים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים. קביעת תנאים לאבחון מוכר וקביעת תנאים למאבחן מוכר, ואולם, מאז חקיקת חוק זכויות תלמידים בשנת 2008 ואף מאז תיקונו בשנת 2014 לא הותקנו תקנות מכוחו.
מחקרים עדכניים על השתלבותם של סטודנטים עם לקויות למידה בלימודים אקדמיים מראים כי שיעור המסיימים תואר ראשון בהם קטן משיעור המסיימים שאינם לקויי למידה.
סטודנטים רבים עם לקויות למידה הם בעלי אינטליגנציה תקינה או גבוהה, אולם לקויות הלמידה שלהם מונעות מהם לממש את כישוריהם האינטלקטואליים ולתרגם אותם לתפקוד אקדמי המתאים ליכולותיהם. פעמים רבות מתווסף לכך קושי בהבנת מצבים חברתיים, כללים חברתיים ויכולת לרכוש חברים, וכן קושי בהבנת רמזים לא מילוליים כהבעות פנים ועוצמת קול.