השפעת יהודים דוברי ערבית על מעמדה של השפה הערבית בישראל

עבודה סמינריונית בקורס:
שפה וזהות במזרח התיכון

בנושא:

השפעת יהודים דוברי ערבית על מעמדה של השפה הערבית בישראל

שם המרצה:

מגיש:

תוכן עניינים

מבוא 2
עיתונים כתבי עת ויצירות ספרותיות בשפה ערבית בקרב יהדות עיראק 4
התקופה העות'מאנית 6
תקופת המנדט הבריטי (1932-1917) 7
התקופה של המדינה העיראקית העצמאית 8
השתלבות יהודי עיראק במרחב העיתונאי והספרותי הערבי בישראל 11
דיון וסיכום 18
ביבליוגרפיה 20
נספח: העיתונות היהודית בבגדאד 21

מבוא

העיתונות נולדה ופרחה, כתוצאה של מהפכה חברתית, כלכלית ומודרניזציה. מצד שני, העיתונות שימשה כווקטור ראשי של שינויים חברתיים, תרבותיים ומימוש הדמוקרטיה האזרחית. פריחתה של העיתונות במדינה באה כתנאי לקיומו של משטר דמוקרטי, על כן ניתן לראות בעיתונות בכל חברה כאמצעי למדידת התפתחותה של החברה, התרבות והפוליטיקה.
בשל קשיי הקליטה, יצירתם התרבותית של יוצאי ארצות ערב נפגעה. יתר על כן, המפגש עם יהודים בני קהילות המזרח ויצירת כור ההיתוך של מדינת ישראל הביאו לדיכוי היצירה של האינטלקטואלים יוצאי עיראק. קבוצת המהגרים זו אכן פרסמה שירים וסיפורים ואף שיתפה פעולה עם העיתונות בשפה הערבית, כאשר קהל היעד הוא המהגרים דוברי השפה והערבים אשר נשארו במרחב הגיאוגרפי של מדינת ישראל.
בעבודה זו אבחן ואסקור את מרכיביה של ההגירה היהודית מארצות ערב ואתמקד בקהילה היהודית בעיראק. קהילה זו תיבחן על פי קריטריונים של אנשי רוח ואינטלקטואלים בכתיבתם בארץ המקור, ובהמשך אבחן את השתלבותם במרחב העיתונאי והספרותי בשפה הערבית במדינת ישראל. היבט נוסף בו תעסוק העבודה הוא מגעם עם הציבור דובר השפה הערבית במדינת ישראל. ההגירה השלילית של ערביי המרחב הארץ ישראלי לאחר 1948, יחד עם ההגירה של יהודי ארצות ערב למדינת ישראל, יצרה בסיס לשיתוף פעולה בין שתי קבוצות אשר דוברות את השפה הערבית הן בפן הפוליטי – השתייכותם לתנועה הקומוניסטית – והן בפן התרבותי הספרותי, בשירה ובעיתונאות. שאלת המחקר היא האם מהגרים יהודים דוברי השפה הערבית השפיעו על העיתונות והספרות הערבית במדינת ישראל, ואם כן כיצד?
העבודה תתמקד בקהילת המהגרים מעיראק אשר רובה היגר בין השנים 1953-1951. טרם הגירתם עמד אחוז האינטלקטואלים ואנשי הרוח בקהילה זו על 20% בקירוב, כשרובו המכריע עסק במלאכת הכתיבה העיתונאית, הספרותית והשירה בעיראק. בנוסף, חלקם עסקו במקצועות הפקידות הגבוהה במשרדי הממשלה ואף עסקו בניהול השוטף של המדינה העיראקית. ניתן לצייר את ההגירה שעברו יהודי עיראק כחוויה של הלם, מעבר ממדינה בה נולדו והכירו את החוק והנורמות החברתיות למדינה בה לא הכירו את חוק והערכים השונים.
היבט נוסף אשר נבחן בעבודה הוא הכתיבה בשפה הערבית, שהחלה להיחשב על ידי הציבור כשפת האויב של מדינת ישראל. קבוצת המהגרים מעיראק התחלקו בישראל גם לפי זהותם הפוליטית המקורית שהייתה נהוגה בעיראק, כלומר מאמיני השמאל הקיצוני חברו בישראל למפלגה הקומוניסטית ואילו הזרם האינטלקטואלי הלך בדרכה של המדינה הציונית והיה לחלק מהפקידות הממשלתית הזוטרה.