להורדת הפריט

לפרטים נוספים פנו לשירות לקוחות במייל [email protected]
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י- 1950 (להלן- החוק לעשיית דין, או: החוק), נחקק במהלך מושבה השני של הכנסת הראשונה. מעבר למטרתו התכליתית של חוק זה, הוא אפשר, לראשונה, להעמיד לדין יהודים שלכאורה שיתפו פעולה עם הנאצים. במהלך הדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט, שהייתה אחראית על ניסוח החוק, התעורר ויכוח סוער אודות שפיטת משתפי הפעולה היהודים. מצד אחד, טענו מרבית מחברי הכנסת כי משתפי הפעולה היהודים היוו חלק אינטגרלי ממנגנון ההשמדה הנאצי ובלעדיהם לא יכלו הגרמנים להשלים את מלאכתם. מאידך גיסא, טענו מספר חברי כנסת (ניצולי שואה ברובם), כי יש לגלות מידה מסוימת של סלחנות עקב הנסיבות בהן הם היו שרויים . מכאן עולה השאלה, האם יש לגלות סלחנות בגזר דינם של יהודים אלה?
החוק לעשיית דין, אין הוא מבדיל בעיקרו בין "הנאצים" לבין "העוזרים". עם זאת, ישנם שני סעיפים בחוק…….
עבודה סמינריונית עיונית (סמינריון עיוני)
עבודת סמינר בקורס רגולציה | הרגולציה על מסגרות החינוך לגיל הרך בישראל ותפקידה של וועדת טרכטנברג בהסדרתה …
לפרטים נוספיםיחידה 12: תוצאות הפגם המינהלי וביקורת שיפוטית | תוכן עניינים | 12.1 פגמים בהחלטות ותוקפן של החלטות …
לפרטים נוספיםיחידה 11: סבירות ומידתיות | תוכן עניינים | 11.1 עילת הסבירות 2 | התפתחות העילה ומהותה כחוסר …
לפרטים נוספיםיחידה 10: שוויון והפליה | תוכן עניינים | 10.1 שוויון והפליה 1 | 10.2 מושגים שונים של …
לפרטים נוספיםיחידה 9: חוסר הגינות ושיקולים זרים | תוכן עניינים | 9.1 הביקורת על שיקול הדעת המינהלי 2 …
לפרטים נוספיםיחידה 8: זכויות עיון, חופש המידע ושקיפות מינהלית | תוכן עניינים | 8.1 תחילת ההכרה בזכויות עיון …
לפרטים נוספים