להורדת הפריט

לפרטים נוספים פנו לשירות לקוחות במייל [email protected]
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י- 1950 (להלן- החוק לעשיית דין, או: החוק), נחקק במהלך מושבה השני של הכנסת הראשונה. מעבר למטרתו התכליתית של חוק זה, הוא אפשר, לראשונה, להעמיד לדין יהודים שלכאורה שיתפו פעולה עם הנאצים. במהלך הדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט, שהייתה אחראית על ניסוח החוק, התעורר ויכוח סוער אודות שפיטת משתפי הפעולה היהודים. מצד אחד, טענו מרבית מחברי הכנסת כי משתפי הפעולה היהודים היוו חלק אינטגרלי ממנגנון ההשמדה הנאצי ובלעדיהם לא יכלו הגרמנים להשלים את מלאכתם. מאידך גיסא, טענו מספר חברי כנסת (ניצולי שואה ברובם), כי יש לגלות מידה מסוימת של סלחנות עקב הנסיבות בהן הם היו שרויים . מכאן עולה השאלה, האם יש לגלות סלחנות בגזר דינם של יהודים אלה?
החוק לעשיית דין, אין הוא מבדיל בעיקרו בין "הנאצים" לבין "העוזרים". עם זאת, ישנם שני סעיפים בחוק…….
עבודה סמינריונית | עיגון הזכות לסביבה ראויה בחקיקת יסוד בישראל | קורס: משפט סביבתי | 2025 | …
לפרטים נוספיםעבודה סמינריונית | זכויות יוצרים ביצירות שנוצרו בסיוע בינה מלאכותית | 2026 | תוכן עניינים | מבוא …
לפרטים נוספיםהקריה האקדמית אונו | עבודה סמינריונית | חסינות שיפוטית ומנגנוני הביקורת על שופטים בישראל | בקורס "סוגיות …
לפרטים נוספיםעבודה סמינריונית | הזיכרון המודחק כראיה בהליך הפלילי בעבירות מין במשפחה | 2026 | תוכן עניינים | …
לפרטים נוספיםדיני מיסים ב' | סיכום הקורס: מיסוי היחיד | תוכן עניינים | מבוא: עקרונות מיסוי היחיד 3 …
לפרטים נוספיםדיני נזיקין - סיכום מקיף של חומר הקורס | תוכן העניינים | 1. מבוא: מהם דיני הנזיקין …
לפרטים נוספים