מאגרי עבודות וסיכומים

א. מבוא 3
ב. סקירת ספרות 4
ב. 1. הקשר בין מחאה ותקשורת 4
ב. 2. הצגת מחאה בתקשורת 5
ב. 3. סיקור מיעוטים 8
ב. 4. המיעוט הערבי בישראל 9
ג. מערך המחקר 11
ד. שיטות 13
ה. ממצאים 16
ה. 1. מידת הסיקור 16
ה. 2. הצגת נושאי המחאה 16
ה. 3. הצגת המוחים 18
ה. 4. מקורות עיתונאיים 19
ו. דיון ומסקנות 20
ז. סיכום 23
ח. רשימת מקורות 24

א. מבוא

במדינה דמוקרטית לכלי התקשורת ישנו תפקיד כזירה ציבורים בה נידונים נושאים שנמצאים על סדר היום, נתינת פרשנות ומימוש חופש הביטוי. לתקשורת יש השפעה רבה על תפיסת המציאות של אזרחים ועל דעות הציבור, תהליך שמתרחש באמצעות בנית זהות ומסגור נושאים (ישובי, 2001).
תקשורת הנה חיונית עבור מחאה, שכן היא מאפשרת לגייס תמיכה, להגדיל מודעות למטרותיה ולשנות את דעת הציבור לטובת מטרותיה (Brasted, 2005). עם זאת, תנועות מחאה מתקשות לקבל סיקור תקשורתי ומתקשות עוד יותר לקבל סיקור תקשורתי חיובי (Murray et al., 2008). לסיקור שלילי יש גורמים שונים, כמו זהות העיתונאים המסקרים, הנטיה המסורתית לעבוד עם מקורות רשמיים, מבנה המערכת הפוליטית ועוד (וולדובסקי ושות', 2012). הטיה נוספת בסיקור קיימת בסיקור מיעוטים, אשר נוטה להיות סטראוטיפי ומצומצם (Wolfsfeld et al., 2000). בישראל, סיקורם של מיעוט הוא דל וסטראוטיפי, ובולט בכך במיוחד סיקורם של ערבים אזרחי ישראל, המוצגים כ"אחר" וכאויב (פירסט, 2001ב).
מחר זה בוחן את תפקיד התקשורת ויחסה למחאה הערבית נגד הריסת בתים בתחומי הקו הירוק. מחאה זו, שכללה שביתה כללית והפגנות, עסקה במכשולים ממסדיים לתכנון בישובים ערביים בישראל, אשר לפי טענת המוחים מובילים לחוסר שוויון בזכות לקורת גג (גוש שלום, 28 באפריל 2015). סיקור מחאה זו צפוי להיות מוטה משתי בחינות: הן בגלל הסיקור המוטה והמועט של מחאות בכלל והן בגלל הסיקור המועט של נושאים הנוגעים למיעוט הערבי בישראל.
שאלת המחקר היתה: מהו תפקיד התקשורת במחאה הערבית נגד הריסת בתים בתחום הקו הירוק?
בכדי לענות על שאלות המחקר, נעשה ניתוח תוכן של פריטים חדשותיים שפורסמו בנושא המחאה לאורך שנת 2015. ניתוח התוכן כלל בחינה של יצוג המחאה: יצוג המחאה ותכנה ויצוג המשתתפים בה. הבנת היצוג בתקשורת של מחאה של המיעוט הערבי בישראל תסייע להבין כיצד נושא זה מגיע לסדר היום הציבורי וכיצד הסיקור משפיע על דעת הציבור ועל התייחסות הרשויות.