סיכום הקורס יסודות המחקר הכמותי א'

יסודות המחקר הכמותי א

תוכן עניינים

מושגי יסוד במחקר המדעי 3
משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי 4
תרגול העקרונות המדעיים 4
מונח/משתנה תיאורטי 4
א. הגדרה נומינלית 5
ב. הגדרה אופרציונלית 5
שלבי החקירה המדעית 6
מתאם וסיבתיות 6
מתאם 6
התנאים לקשר סיבתי ולקיום מחקר ניסויי 6
סוגים של קשרים סיבתיים בין משתנים 7
מערכי מחקר 7
דגימה 7
סוגי דגימה 8
דגימה הסתברותית 8
סוגי דגימה הסתברותית 8
איכות המחקר ועקרונות המדידה 10
סולמות מדידה 10
סולם שמי 10
סולם סדר 10
סולם רווחים 10
סולם מנה (יחס) 11
תרגול סולמות מדידה 11
מהימנות המדידה 12
סוגי טעויות מדידה – מהו ה- XE 12
סוגי טעויות מקריות 13
ארבעה סוגי בדיקות מהימנות – הגדרות אופרציונליות 13
מהימנות כיציבות (מבחן חוזר) 13
מהימנות כאקווילנטיות 14
מהימנות כעקיבות פנימית 14
מהימנות בין שופטים 15
תרגול – מהימנות 16
תוקף 17
איכות המדידה – תוקף המדידה 17
ההבחנה בין מהימנות לתוקף 17
הקשר בין תוקף למהימנות 17
סוגי תוקף 17
תוקף תוכן 17
תוקף ניבוי 17
תוקף מבנה 18
תוקף מבנה תוקף מתכנס 19
תוקף מבנה תוקף מבחין 19
סקר 22
מאפייני הסקר ומטרותיו 22
מאפייני הסקר 22
מטרות הסקר – למה משמש הסקר 22
מערכי הסקר – זמן, קביעות הנבדקים 23
שיטות לאיסוף נתונים – איזו שיטה לבחור? 23
השאלון 24
בעיות שמקורן בניסוח השאלות 24
עקרון השוויון מיותר 25
בעיות שמקורן במראיין 25
הנסיבות ההתנהגותיות והחברתיות במחקר הכמותי במדעי החברה 25
הטיות שמקורן בנחקר האנושי 25
הנחקר הממושמע 25
נחקר המשתדל להרשים 26
הבחנה בין שתי ההטיות – משמעת ורושם 26
נחקר מתנדב 26
נחקר טיפוסי 26
הטיות שמקורן בחוקר האנושי 27
החוקר כצופה 27
החוקר כמפרש 27
החוקר כאדם במפגש אנושי 27
דרכים להתגבר על הטיות שמקורן בחוקר 27
מדדים לא תגובתיים 28
מדד תגובתי לעומת מדד לא תגובתי 28
סוגים של מדדים לא תגובתיים 28
בעיות אתיות במחקר – בעיות של מוסר בין החוקר לנחקריו 29
נחקר מרומה/מוטעה 29
נחקר סובל 29
פתרונות לבעיות אתיות – הקפדה על עקרונות לצמצום היבטים אתיים 29

מושגי יסוד במחקר המדעי

הקורס מקנה ידע בשיטות מחקר תקניות ומקובלות, בעזרת ידע זה יתאפשר לקרוא ספרות מדעית ולהבינה, להעריך ולבקר איכות מחקר על מרכיביו ולתכנן מחקר מצומצם.

מחקרים רבים מעלים פרשנויות לא הוגנות ולא מוצלחות בגלל קריאה בעייתית שלהם. כותרות עלולות להיות מטעות, בעייתיות ומגמתיות בכל הקשור לסיבה ולתוצאה למשל.

ארבע דרכים לרכישת ידע על אודות העולם, לפי הפילוסוף סנדרס – בצורה היררכית לפי רמת תחכום:
• שיטת הדבקות
• שיטת הסמכות
• השיטה האינטואיטיבית
• השיטה המדעית

השיטה המדעית מתייחדת בשני מאפיינים:
אובייקטיביות – משוחררת מהעדפות סובייקטיביות של החוקר. לא משנה מהי זהותו של המבצע את הבדיקה בפועל, התוצאה תהיה זהה לפי מתכון מתודולוגי מובטח
אמפיריות – עוסקת בתופעות שניתן למדדן ולצפות בהן, לכימות. יש סוגיות שנשארות מחוץ למטרייה המדעית, כגון האם יש או אין אלוהים.

מטרת החקירה המדעית לנסח חוקים כלליים, הקושרים בין תופעות במציאות, במטרה להבין את העבר ולהסבירו, לנבא את העתיד ולשלוט בו.
דוג' – תחושת תסכול יוצרת התנהגות תוקפנית, צפייה מעלה נטייה צרכנית, הקשר בין פ"ג למצב רוח.

חוק כללי מדעי, בניגוד לחוק שאינו מדעי, צריך לקיים שתי דרישות מהותיות – רלוונטיות ובחינות.

1. דרישת הרלוונטיות – מהמידע המסביר ניתן יהיה לחזות את המאורע המוסבר. הדרישה היא למתאם (קשר סטטיסטי) בין משתנים.
כלומר, אם ההיגד יהיה בעל משתנה וקבוע או שני קבועים – הוא אינו בעל מתאם סטטיסטי ואינו רלוונטי………….