פתרון הבגרות בהיסטוריה קיץ תשפ"ה, 2025

פתרון מלא של הבחינה: בגרות בהיסטוריה קיץ תשפ"ה, 2025

 

פרק ראשון – לאומיות וציונות

1.      צמיחת הלאומיות

• לפניכם מקור שפרסמו איטלקים שעזבו את איטליה במהלך כיבושי נפוליאון:

כל האיטלקים קידמו בברכה חמה את הצרפתים בבואם לאיטליה, ולראשונה בחייהם גילו עניין בגורלה ובייעודה של האומה.

אבל מאוחר יותר השתנו פני הדברים: כשהגיע האויב [הצרפתים] קיבלוהו עמי איטליה באדישות והיו אף כאלה שהתקוממו נגד הגייסות הצרפתיים ונגד תומכיהם… מה גרם לתוצאה כה מוזרה?… אחת השגיאות העיקריות שנעשו באיטליה הייתה התעלמות מוחלטת מרוח האומה. באיטליה ארגנו מהפכה צרפתית במקום מהפכה איטלקית. אפילו הפטריוטים האיטלקיים לוקים בחוסר היגיון ועקביות בעניין זה: הם מפיצים את הרעיונות, את המנהגים, את האמצעים, את הגישות ואפילו את ההזיות של המהפכה הצרפתית. הוגים פוליטיים הראו בצורה חותכת שלכל עַ ם יש רוח ייחודית משלו, וכי דרושה לו צורת ממשל ייחודית משלו, ועל אף זאת, לכל הרפובליקות החדשות באיטליה ניתנה החוקה הצרפתית… מפקדי הצבאות הצרפתיים פירקו את נשקם של התושבים האיטלקיים בכל האזורים שבתחום שיפוטם… סיבה נוספת לנמיכות הרוח הלאומית הייתה החלוקה של איטליה להרבה אחוזות פוליטיות קטנות…

אולם עדיין אפשר להציל את איטליה באמצעות תיקון השגיאות האלה. הדבר חשוב לא רק לאיטליה כי אם גם לארצות אחרות: הדרך היחידה לשנות את מאזן הכוחות באירופה… היא לאחד את כל חלקי איטליה לרפובליקה אחת.

(מעובד על פי כ' הרווי, 'הרסטורציה באירופה', בתוך: ג' קולקה [עורך], עידן המהפכות ,9 האוניברסיטה הפתוחה, ,1982 עמ' 106–107).

• הסבירו כיצד באים לידי ביטוי במקור שניים מן הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות באירופה במאה ה־19.
• הציגו שני גורמים שעיכבו את המאבקים של התנועות הלאומיות באירופה: גורם אחד על פי המקור, וגורם אחד נוסף.

 

2.      מאפיינים מלכדים, דרכי פעולה של התנועות הלאומיות

• לפניכם כרטיס ציר (נציג) של פאולינה רוזנבלום שהשתתפה בקונגרס הציוני השני (1898)

(א' אורן, העם היהודי ארץ־ישראל ומדינת ישראל 1880–1939 חלק א', מרכז זלמן שזר וכתר, עמ' 14)

• הסבירו כיצד באים לידי ביטוי בכרטיס הציר שני מאפיינים המלכדים את בני אותו לאום.
• על פי מה שלמדתם, הציגו שני אתגרים (קשיים) שהיו ייחודיים לתנועה הציונית, והסבירו כיצד אחד מהם בא לידי ביטוי בכרטיס הציר.

 

3.      התנועות הלאומיות – מטרות ופעולות

• בחרו בתנועה לאומית שפעלה באחת מן הארצות: יוון, פולין, איטליה, גרמניה. הציגו את המצב המדיני ואת המצב החברתי־כלכלי בארץ שבה פעלה התנועה הלאומית שבחרתם, והסבירו את ההשפעה של מצב זה על מטרות התנועה ועל אחת מפעולותיה.
• לפניכם מקור מאת ליאו מוצקין, פעיל ציוני ואחד מיוזמי הקונגרס הציוני:

אולי תקדים תחייה גופנית לתחייה רוחנית, אם חלק הגון של העם היהודי יחיה בתנאי חיים נורמליים. על השאלה אם ניכרת כבר היום תחייה גופנית מסוימת בתוך האיכרים היהודים בארץ, עליי לתת תשובה חיובית… ניכרת זריזות רבה בתרגילי גוף, למשל ברכיבה, בירייה, מה שאין למצוא לחלוטין אצל יהודי הגולה.

(א' ביין [עורך], ספר מוצקין, ההנהלה הציונית והנהלת הקונגרס היהודי העולמי, תרצ"ט, עמ' 45–46)

• הסבירו כיצד באה לידי ביטוי במקור אחת מן המטרות של התנועה הציונית.
• על פי מה שלמדתם, הציגו שתי פעולות שנקטו העולים בארץ־ישראל בשנים 1881–1914 כדי לקדם מטרה זו.

פרק שני – מלחמת העולם השנייה והשואה

4.      מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים בגרמניה וכלפי ארצות הכיבוש

• לפניכם שני מקורות המתארים את אירועי "יום החרם" (1 באפריל 1933).

מקור 1 – מיומנו של יוזף גבלס, שר התעמולה בגרמניה הנאצית, שהיה מיוזמי יום החרם:

1 באפריל 1933

החרם נגד תעמולת הזוועה של היהדות העולמית נכנס לתוקפו בכל רחבי ברלין והרייך. אני עורך סיור ברחובות כדי להתמצא. כל העסקים היהודיים סגורים. אנשי ס־א ניצבים בפני הכניסות. הציבור הוכיח סולידריות [הפגין תמיכה] מלאה בכל מקום. המשמעת היא מופתית. מחזה מרשים! הכל מתבצע בשקט מופתי… אחרי הצוהריים צועדים 150,000 פועלים מברלין אל הלוסטגרטן. הם עומדים לצידנו נגד תעמולת הזוועה בחו"ל. אווירת ניצחון שאין לתארה שוררת בכול… העיתונות פועלת במלוא הקצב. החרם הוא ניצחון מוסרי גדול לגרמניה. הוכחנו לעולם כולו שאנו יכולים לסמוך על האומה כולה, וזאת בלי שהדבר יביא להפרעות סדר, ולו גם הקטנות ביותר. הפיהרר שוב קלע אל המטרה. בחצות אנו מחליטים להפסיק את החרם. עתה אנו מצפים לתגובה של העיתונות והתעמולה שבחו"ל.

(י' ארד, י' גוטמן וא' מרגליות [עורכים], השואה בתיעוד – מבחר תעודות, יד ושם, תשל"ח, עמ' 40)

 

מקור 2 – מתוך הספר "גרמניה הנאצית והיהודים" שיצא בשנת ,1997 מאת ההיסטוריון שאול פרידלנדר:

להלכה [בעיקרון] היה החרם עלול לגרום נזק כלכלי חמור לאוכלוסייה היהודית… ואולם למעשה, הפעולה הנאצית נתקלה בקשיים מיידיים.

התברר שהתושבים אדישים למדי לחרם, ויש מהם שאפילו התעקשו לקנות בחנויות "יהודיות". לפי [העיתון

הגרמני] 'פוליקשר באובכטר'… קונים אחדים ב[עיר] הנובר ביקשו להיכנס בכוח לחנות בבעלות יהודית. במינכן, בעקבות ההודעות החוזרות ונשנות על החרם הקרֵ ב, התנהל מסחר עֵר כל כך בחנויות בבעלות יהודית בימים האחרונים של חודש מרס (הציבור עדיין לא ידע כמה זמן יימשך החרם) עד ש[העיתון] ' פוליקשר באובכטר' קונן [התלונן] על "תושבים חסרי בינה אלה, הדוחפים בכוח כסף שהרוויחו בזיעת אפם לידיהם של אויבי העם ומוציאי דיבה ערמומיים". ביום החרם בתי עסק יהודיים רבים נשארו סגורים או נסגרו מוקדם. המוני סקרנים חסמו את הרחובות ברבעים המסחריים של מרכז העיר כדי לצפות באירוע בהתרחשותו: הם היו פסיביים [לא פעילים], אבל בשום אופן לא גילו איבה ל"אויבי העם", כפי שציפו מהם מסיתי המפלגה.

(ש' פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים – שנות הרדיפות, 1933–1939 עם עובד, ,1997 עמ' 37–38)

• הציגו את ההבדל בין שני המקורות בתיאור התגובות של אזרחי גרמניה על יום החרם.

הסבירו שתי סיבות להבדל שהצגתם. בתשובתכם התייחסו לשניים ממאפייני המקור האלה: סוג המקור, יוצר המקור, מועד יצירת/פרסום המקור.

• על פי מה שלמדתם, הסבירו כיצד דימוי היהודי באידאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בהחלטת המשטר הנאצי ליזום את יום החרם.

 

5.      הגטאות, יחס האוכלוסייה כלפי היהודים

• לפניכם קטע ממקור מאת רוז'קה קורצ'אק, ובו היא מתארת את גירוש היהודים בעיר וילנה שבליטא מבתיהם לגטו, בספטמבר 1941:

 

אכן עוקרים אנו לגטו… בעיצומו של לילה גירשו [השוטרים] הליטאים את היהודים מבתיהם… אין כל היהודים מהלכים יחד. מּובלים הם לפי הרחובות, הרבעים. המוני אדם עצומים, אנדרלמוסיה [מהומה] של זקנים וילדים, בעלי מום שיש לסוחבם ותינוקות המובלים בעגלות ילדים. בני אדם נוטשים את בתיהם, שבהם ראו אור עולם [נולדו], חיו, סבלו ורוו נחת [נהנו], ויוצאים לדרך סמויה וסתומה. מכל רכושם נשאר להם עתה הצרור הדל הנישא על גבם. מרובים היהודים המוסרים רהיטים וחפצים בידי פולנים מּוּכָ רים, שכנים. במיוחד נמסר הרבה לשוערי הבתים, אגב בקשה שישמרו על החפצים בשכר תשלום שיינתן בעין יפה. השוערים, כמובן, נוטלים הכול. "חפציכם יהיו תמיד לרשותכם" – אומרים הם – "אצלנו בטוחים הם". כולם מביעים השתתפות בצער, אך אין מספיקים להצניע [להסתיר] את קוצר רוחם, את רצונם העַ ז להיפטר כבר משכניהם, את רעידת הידיים התאוותנית [בתאווה רבה], שעה שהן מושטות לנטילת הרכוש היהודי…

בה בעת משתרכים [הולכים באיטיות] מרחובות אחרים המונים המובלים בליווי שוטרים. לפי הפקודה חייבים הם להזדרז בהליכתם. בני אדם קורסים מיגיעה תחת נטל צרורותיהם. מכות שהונחתו בקַ ת רובה מאלצות אותם להתרומם ולשרך דרכם…

ברחוב זאבאלנה מול סטראשון נעצרים ההמונים. [השוטרים] הליטאים מצווחים בקול "לעמוד!" והכול עומדים.

(ר' קורצ'אק, להבות באפר, מורשת [בית עדות על שם מרדכי אנילביץ] וספריית פועלים, הקיבוץ הארצי, 1965 עמ' 18)

 

• הסבירו כיצד בא לידי ביטוי במקור אחד מדפוסי ההתייחסות של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים בארצות הכיבוש הנאצי. על פי מה שלמדתם, הציגו את המניעים של מי שנקט דפוס התייחסות זה.
• בחרו במקור מספר הלימוד המציג דפוס התייחסות אחר של האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי, והסבירו כיצד דפוס זה בא לידי ביטוי במקור שבחרתם.
• לפניכם כמה סוגי הנהגה שהיו בגטאות: היודנראט; מדריכי תנועות הנוער; אנשי חינוך ותרבות. השוו בין היודנראט ובין מדריכי תנועות הנוער או אנשי חינוך ותרבות, על פי שני התבחינים (קריטריונים) האלה:
  • תחומי פעילות
  • קשיים

בכל אחד מן התבחינים הציגו נקודת דמיון אחת והבדל אחד.

 

6.      מלחמת העולם השנייה והמאבק בנאצים

• לפניכם קריקטורה של הצייר אריה נבון שפורסמה בתאריך 5/8/1943

(א' נבון, בחזית ובעורף, עם עובד, תש"ה, עמ' 20)

• הסבירו כיצד השינוי שחל במצבה של גרמניה במהלך המלחמה בא לידי ביטוי בקריקטורה.
• על פי מה שלמדתם, הסבירו שניים מן הגורמים שהובילו לשינוי זה.
• הסבירו מדוע הקריאה למרד נשמעה בגטאות דווקא בשנים 1942–.1943 בססו את תשובתכם על מקור מספר הלימוד.
• מדוע לא כל תושבי הגטאות תמכו בהחלטה לצאת למרד? הביאו שתי סיבות.

**יש תשובות לכל השאלות