שילוב תלמידים עם לקויות למידה בכיתות רגילות והשלכותיו על התלמידים

שילוב תלמידים עם לקויות למידה בכיתות רגילות והשלכותיו על התלמידים

תוכן העניינים

1. לקויות למידה 1
1.1. הגדרה 1
1.2. מאפיינים של לקויות למידה 3
1.3. סוגים של לקויות למידה 5
2. שילוב תלמידים עם לקות למידה 7
2.1. גישות שונות בשילוב 7
2.2. תהליכי השילוב 9
2.3. השלכות השילוב על התלמידים 11
רשימת מקורות 14

1. לקויות למידה

1.1. הגדרה

"לקות למידה" (LD – Learning Disability) היא תופעה מורכבת, בעלת רמות חומרה שונות, ומתבטאת באופן שונה בתחומי ידע וגיל שונים. לפיכך, קיים קושי להגדיר את לקות הלמידה, להקיף את כל מאפייניה ולמצוא מכנה משותף של הסכמה בין העוסקים בתחום (לוי, 2009).
המונח "לקות למידה" בא להחליף מונחים אחרים שהיו מקובלים עד שנות השישים, כמו נזק מוחי מינימלי (Minimal Brain Damage – MBD), פגיעות מוח, אי-סדירות נוירולוגית, מגבלה תפיסתית, דיסלקציה ואפאזיה. מאחר שמונחים אלה התייחסו רק לתת-קבוצות בתוך מה שהסתמן כקבוצה כוללת יותר, היה צורך במונח שיהיה רחב ויקיף את הספקטרום של הסימפטומים האופייניים לקבוצה הטרוגנית זו. לפיכך, המונח הוגדר לראשונה בראשית שנות השישים של המאה הקודמת כתופעה שמתייחסת לפיגור, הפרעה או איחור בהתפתחות באחד או יותר מהתהליכים של דיבור, שפה, קריאה, כתיבה, חשבון או תחום למידה אחר הנובע מפגם פסיכולוגי הנגרם על ידי דיספונקציה מוחית אפשרית ו/או הפרעות אמוציונליות או התנהגותיות, שאינו נגרם על ידי פיגור שכלי, חסך חושי, או גורמים תרבותיים או גורמי הוראה (שני ונבו, 2006).
הגדרות מוקדמות נוספות שהתפרסמו, הדגישו את אלמנט הפער שבין יכולת להישג, וטענו כי ילדים עם הפרעות בלמידה מבטאים פער משמעותי בין הפוטנציאל האינטלקטואלי המוערך שלהם לבין הרמה הביצועית שלהם בפועל. פער זה נקשר להפרעה בסיסית בתהליך הלמידה וצויין כי הוא יכול להיות מלווה או לא מלווה בליקוי במערכת העצבים המרכזית, וכי הוא אינו משני לפיגור שכלי, לחסך חינוכי או תרבותי, להפרעה רגשית חריפה או לאובדן חושי. בהגדרות אלו החוקרים אינם מוציאים מכלל אפשרות קיומה של פגיעה מוחית כרקע לליקויי למידה, אך עם זאת, הם אינם רואים בה כגורם הכרחי בתהליך היווצרותם של ליקויי למידה (שני ונבו, 2006).
בהמשך, עם ההתפתחות בידע ובמחקר, ניתנו המשגות חדשות ללקות למידה (לוי, 2009). לפי הנדריקסן ועמיתיו (Hendriksen, Keulers, Feron, Wassenberg, Jolles, & Vles, 2007), מרבית ההגדרות הנפוצות כוללות ארבעה רכיבים, והם: פער, הטרוגניות, אבחנה מבדלת ואינהרנטיות של הלקות. הפער בא לידי ביטוי בפער בין הישגי האדם בתחומים שונים, ובין פוטנציאל הלמידה של האדם לביצועיו האקדמיים. במילים אחרות, ישנה הסכמה כי בקרב לקויי למידה קיימים פערים בין יכולת שכלית לבין מיומנויות ספציפיות. פערים אלה משתקפים ב"פרופיל הישגים מחודד" במגוון תחומים, כאשר בתחומים ספציפיים ניכרים הישגים נמוכים, מעין "נפילות פתאומיות". בכך שונה לקוי למידה מתלמיד "חלש" בעל הישגים נמוכים בכל התחומים (שני ונבו, 2006). ההטרוגניות משמעה שהלקות עשויה להתבטא במגוון תחומים, ובהם קריאה, מתמטיקה, הבעה בכתב ויכולת שפתית. לעומת זאת, הרכיב האינטרינזי מתבטא בכך שנהוג לראות את הלקות כפנימית (אינטרינזית) לאדם הלוקה בה, וכקשורה למשתנים פנימיים ברמה הנוירולוגית-מבנית וברמה הקוגניטיבית. מכאן נובעת בחלקה האבחנה המבדלת, המוציאה………..