שוויון והפליה – סיכום יחידה 10 בקורס המשפט המינהלי של ישראל
#12990- תחומים: מדיניות ציבורית, משפטים
- נושאים: אברכים, אגודות צעירות, אזורי עדיפות לאומית, אי מינוי אישה לוועדה ציבורית, אי קבלת נשים לקורס טיס, אינטרס כלכלי, איסור מינהלי על הפליה, אכיפה בררנית, אכיפה ללא קריטריונים, אכיפת חוקים ותקנות, אמצעי פיקוח ואכיפה, אנשים בעלי לקות שכלית, אנשים עם מוגבלות, בדואים, ביטול רישיון, ביקורת אישית על ראש עירייה, בני מיעוטים, בתי קברות מוסלמיים, גורם פרטי, גידול זקן, גנים רשמיים, דחיית מועמד, דיור מסובסד, דירות להשכרה לסטודנטים, הבחנה בין אברכים לסטודנטים, הבחנה בין נכי צה"ל לנכים אחרים, הבחנה מותרת, הבחנות פסולות, הגנה מן הצדק, הגרלה, הגרלה בהקצאת קרקעות, הגרלה בשיבוץ לבית ספר, הדרת נשים משוק העבודה, החכרת מקרקעין לבדואים, החלה הדרגתית, הטבות בחינוך, הטבות לרוכשי דירות בעיר חרדית, הטיה סמויה, הטיה סמויה בקריטריונים להערכת מועמדים, הכפפה חברתית, הכרזת העצמאות, הנחות בארנונה, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הסדרי ישיבה נפרדים לנשים וגברים בתחבורה ציבורית, הסדרים מיטיבים, הסרה סלקטיבית של כרזות, הסתמכות בתום לב, העברת מקרקעין לגוף מפלה, העברת סכומים בין סעיפי תקציב, העדפה מתקנת, הפליה, הפליה בתוצאה, הפליה היסטורית, הפליה כהבחנה לא רלוונטית, הפליה מטעמי דת, הפליה מטעמי לאום, הפליה מטעמי מין, הפליה מטעמי מפלגה, הפליה מכוונת, הפליה על בסיס שיוך קבוצתי חשוד, הפליה עקיפה, הפליה קונקרטית, הפרדה, הפרדה בחינוך, הפרדה עדתית בין תלמידות, הקצאת מקרקעין, הקצאת תקנים במגזר הערבי הבדואי, הרשמת יתר, השפלה, התחשבות בעלויות, זכות קנויה, חובת שוויון בתמיכות תקציביות, חופשה סמוך ללידה, חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים, חוק החברות הממשלתיות, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסודות התקציב, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, חוק שוויון זכויות האשה, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, חוק שירות המדינה מינויים, חוקי יסוד, חינוך ערבי, חלוקת משאבים ציבוריים, חלוקת ערכת מגן, חריגה תקציבית, טובת הנאה, יום לימודים ארוך, יוצאי אתיופיה, יחס שווה למצבים שווים, ייצוג הולם, יישוב ליהודים בלבד, יישוב קבע, יישובי פיתוח, יישובים יהודיים, יישובים ערביים, כבוד האדם, כל הקודם זוכה, כלל פרשני, לימודי ליבה, מבחן הרלוונטיות, מדינה יהודית ודמוקרטית, מודל הביניים, מוסדות חינוך פרטיים מתוקצבים, מוסדות תרבות, מועצת מקרקעי ישראל, מינוי גברים לתפקידי ניהול בחברות ממשלתיות, מינוי חברים ערבים במועצת מקרקעי ישראל, מכירת דירות למימון בנייה, מעבר הדרגתי, מעמד חוקתי של הזכות לשוויון, משאב מוגבל, משפט פלילי, מתחם הסבירות, מתחרה עסקי, מתן רישיונות, נחיתות בהכשרה, נכי צה"ל, נפרד אבל שווה, נשים, סבירות, סטודנטים, סטיגמה, סיווג קבוצתי חשוד, סירוב לקלוט תלמידים ממוצא אתיופי, סמכויות פיקוח, סעד הצהרתי, סעד חיובי, סעד שלילי, עילת ביקורת עצמאית, עילת הפליה, עקרון השוויון, ערבים, צדק חלוקתי, ציפייה גרידא, קבוצה מועדפת, קבוצת שוויון, קו עימות, קריטריונים לחלוקת סיוע, קריטריונים מינהליים, קרקעות חקלאיות, רזרבה תקציבית, רמה מינימלית הכרחית, שוויון, שוויון בתוצאות, שוויון זכויות חברתי ומדיני, שוויון חיצוני, שוויון מהותי, שוויון פורמלי, שוויון פנימי, שוני בין גברים לנשים בשירות צבאי, שוני ממשי ורלוונטי, שיפוט נורמטיבי, שיקול ההישגיות, שיקול הוותק, שיקולים פסולים, שיקולים תקציביים, שיתוף פעולה עם פעילות מפלה, שלילת תקצוב, תוצאות מפלות, תיקון אקטיבי של נחיתות, תיקון הדרגתי, תלמידות ממוצא אשכנזי, תלמידות ממוצא ספרדי, תלמידים ממוצא אתיופי, תמיכה במוסדות לפי מצב כלכלי, תמיכות תקציביות, תמריץ לגיוס תרומות עצמאי, תקן כוח אדם טיפולי, תשלומי הבטחת הכנסה, תת תקצוב של מגזרים
- קורס: המשפט המנהלי של ישראל - 10790
- מוסד אקדמי: האוניברסיטה הפתוחה
שם הקובץ:
- היקף: 2741 מילים, 10 עמודים (ההיקף הוא ברוטו ועשוי לכלול שערים, תוכן עניינים, ביבליוגרפיה, נספחים וכדומה).
- מספר מקורות: 1
להורדת הפריט
- מחיר: ₪13.00
יחידה 10: שוויון והפליה
תוכן עניינים
10.1 שוויון והפליה 1
10.2 מושגים שונים של שוויון 3
הפליה כהבחנה לא רלוונטית 3
שוויון פורמלי, שוויון מהותי והפרדה 4
מהפליה מכוונת להפליה בתוצאה 6
העדפה מתקנת, ייצוג הולם וצדק חלוקתי 6
10.3 סעדים להשגת שוויון 8
סעד חיובי וסעד שלילי 8
שיקולים תקציביים ותיקון הדרגתי 8
אכיפה בררנית ופיקוח על גורמים פרטיים 9
10.1 שוויון והפליה
פרק זה עוסק בעילת ההפליה כביטוי המעשי למעמדו של עקרון השוויון במשפט הישראלי. חשיבותה של עילת ההפליה בולטת במיוחד במקרים שבהם העותר אינו נשען על זכאות עצמאית כלשהי, אלא על עצם ההשוואה בינו לבין אחרים המצויים במצב דומה. השוויון הוכר כאחד מעקרונות היסוד של המשפט הישראלי עוד בטרם עוגן בחקיקה מפורשת. הכרזת העצמאות הבטיחה לאזרחי המדינה "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור", ובבג"ץ ברגמן נ' שר האוצר תיאר השופט לנדוי את השוויון כ"מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו כולו". אופייה הדמוקרטי של המדינה, המעוגן גם בחוקי היסוד משנת 1992 המגדירים את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מחייב את ההכרה בשוויון כעקרון בסיסי.
לצד ההכרה העקרונית נחקקו חוקים שנועדו לקדם את השוויון, ובהם חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 וחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. מעמדו של השוויון כעקרון יסוד מכתיב גם כלל פרשני, שלפיו יש לפרש כל חוק באופן המקיים את השוויון. כלל זה יושם בבג"ץ שקדיאל, שבו נפסל סירוב עקרוני למנות אישה למועצה דתית, ובבג"ץ פורז, שבו נפסל סירוב לשתף נשים באסיפה הבוחרת רב עיר.
שאלה נפרדת נוגעת למעמד החוקתי של הזכות לשוויון. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו מזכיר במפורש את השוויון, אך בפסיקה התקבלה העמדה שלפיה הזכות לשוויון נגזרת מן הזכות לכבוד האדם. עמדה זו התגבשה בעניין חוק טל ובעניין איחוד המשפחות, ושם אימץ בית המשפט את "מודל הביניים". לפי מודל זה כבוד האדם אינו מצטמצם להגנה מפני השפלה וביזוי בלבד, אך גם אינו משתרע על מלוא זכויות האדם, אלא כולל את אותם היבטים הקשורים בקשר ענייני הדוק לכבוד. גישה זו מאפשרת לכלול בגדר כבוד האדם גם הפליה שאין עמה השפלה, ובלבד שהיא נוגעת לאוטונומיה של הרצון הפרטי. עם זאת, ההכרעה במחלוקת החוקתית לא הייתה חיונית להגנה על השוויון במישור המינהלי, שכן חובת הרשות לנהוג בשוויון אינה תלויה בהגנה חוקתית על-חוקית. תחומי ההגנה אף אינם חופפים, שהרי ההגנה החוקתית מתמקדת בעיקר בהפליה על בסיס שיוך קבוצתי "חשוד", ואילו האיסור המינהלי על הפליה חל על כל מקרה של יחס שונה למצבים שווים, ללא תלות באופיו של הסיווג.
חרף מרכזיותו, השוויון הוא מושג שקשה להגדירו, ומשמעותו אינה אחידה בתחומי המוסר, הפילוסופיה והמשפט. שוויון אין משמעותו זהות, ולעתים דווקא השגת השוויון מחייבת נקיטת יחס שונה. משמעותו המקובלת היא יחס שווה אל בני אדם שאין ביניהם הבדלים ממשיים הרלוונטיים לאותה מטרה. תפיסה זו של השוויון עברה התפתחות, שכן בעבר התמקדה באיסור על הבחנות פסולות, ובהמשך התרחבה אל פסילת תוצאות מפלות ואל חתירה לייצוג הולם. הצורך להבטיח שוויון נחשב טבעי לאדם ומבוסס על שיקולים של צדק והגינות, ותחושת חוסר השוויון נמנית עם הקשות שבתחושות, שכן היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה ובזהותו העצמית של הפרט…………
סיכום פרק 10 מתוך הספר:
ברק-ארז, ד. (2019). יחידה 10: שוויון והפליה. בתוך: המשפט המינהלי של ישראל – כרך ג', שיקול הדעת המינהלי וביקורת שיפוטית (75-183). רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
