אסטרטגיות הוראה ולמידה לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב – סיכום הקורס

אסטרטגיות הוראה ולמידה לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב – סיכום הקורס

תוכן עניינים

פרק 1: מושגי יסוד: לקויות למידה והפרעות קשב 8
לקות למידה 8
דיסלקסיה 8
דיסגרפיה 8
דיסקלקוליה 8
הפרעת קשב 8
מ"לקות למידה" ל"הפרעת למידה ספציפית" (‎DSM‎-‎5‎) 8
מהי הפרעת למידה ספציפית? 9
ארבעה קריטריונים לאבחנה של הפרעת למידה ספציפית 9
שלוש דרגות חומרה 9
הגדרת משרד החינוך (בעקבות ‎DSM‎-‎5‎) 10
הפרעת למידה לעומת קשיי למידה 10
סיבות להפרעת למידה 10
הפרעת קשב: הגדרה ומאפיינים 10
מי רשאי לאבחן? 11
מדיניות משרד החינוך לאורך השנים 11
ציון דרך בחקיקה ובוועדות 11
תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד (2018) 12
מסמך משרד החינוך: התאמות על רצף הלמידה וההיבחנות (2014) 12
פרק א: התאמות ולמידה 12
פרק ב: המורה: החוליה המקשרת בין התאמות ללמידה 13
פרק ג: התאמות בהוראה ובלמידה 13
נספח 1: דוגמאות לדרכי הוראה מותאמות בשיעור רגיל 14
נספח 2: דוגמאות לכלים ולמיומנויות למידה 14
הילד, ההורה והמורה 15
ביטויי הלקויות בתחומי הלימוד 15
פרק 2: איתור ומיפוי תלמידים מתקשים בלמידה 16
מעל פני השטח ומתחת לפני השטח ("הקרחון") 16
תפקיד המורה 16
מודל ‎RTI‎: תגובה להתערבות (‎Response‎ ‎To‎ ‎Intervention‎) 17
התהליך הבית-ספרי 17
חשיבה אחרת על ‎R‎ ועל ‎I‎ 17
המעברים שהמודל מבטא 17
מודל שלוש הרמות (הפירמידה) 17
דרכי העבודה בכל רמה 18
עקרונות חשובים של ה-‎RTI‎ 19
שתי רמות של איתור 19
איתור תלמידים מתקשים: איסוף מידע ממקורות שונים 19
כלים ומבדקי מיפוי 20
מבחנים פורמליים 20
מבדקי מיפוי שכבתיים לפי תחומי דעת 20
מבחנים בלתי פורמליים 20
מא"ב: איתור תלמידים עם חשד ללקויות למידה או להפרעת קשב בזמן מבחן ובבדיקת מבחנים 20
ממבחן לאבחון (לוי-שמעון, 2011) 21
הרקע 21
מבעד ל"משקפי איך": שלוש נקודות מבט על המבחן 22
שלושה סוגים עיקריים של תשובות בעייתיות (לח"מ) 22
בעיות הספק ובעיות אחידות 23
עקרונות לבדיקה מבעד ל"משקפי איך" 23
שימושים באבחון 23
פרק 3: קריאה וכתיבה: יסודות והתפתחות תקינה 24
עקרונות 24
שפה דבורה ושפה כתובה 24
מהן קריאה וכתיבה? 24
מושגי יסוד 25
למה כל כך קשה ללמוד לקרוא ולכתוב? 25
השלכות של קושי בקריאה ובכתיבה 25
רכיבי השפה הדבורה 26
פונולוגיה: תורת הצלילים 26
מורפולוגיה: תורת הצורות 26
סמנטיקה: אוצר מילים ותורת המשמעים 26
תחביר: תורת המשפט 26
פרגמטיקה: תורת השימוש 26
דוגמאות לקשיים ברכיבי השפה 27
המסע האורייני (טוב לי ופריש, 2014): קריאה 27
התפתחות הכתיבה 28
שלוש פנים לתהליך הכתיבה 28
מהי כתיבה איכותית? 28
שלבי התפתחות הכתיבה 28
פרק 4: התפתחות תקינה ובלתי תקינה בקריאה 30
בית אורייני ולקות קריאה 30
מודל התפתחותי בקריאה 30
המודל ההתפתחותי של פרית' (‎Frith‎, ‎1985‎) 30
מודלים של תהליך הקריאה: מלמטה למעלה, מלמעלה למטה ואינטראקטיבי 31
מודל מלמטה למעלה (‎Bottom‎-‎Up‎) 31
מודל מלמעלה למטה (‎Top‎-‎Down‎) 31
המודל האינטראקטיבי 31
מודל התפתחותי לרכישת הקריאה בעברית (בר-און, 2011) 32
"דרך המלך": המודל של ספיר-סוורלינג וסטרנברג (1994) 33
שישה שלבים 33
קשיי קריאה ולקויות קריאה 34
סוגי הקוראים המתקשים 34
המסע האורייני: תלמידים מתקשים בקריאה ובכתיבה 34
פרק 5: המודל הדו-מסלולי וסוגי הדיסלקסיות 36
המודל הדו-מסלולי לקריאת מילה בודדת 36
מרכיבי המודל 36
שני המסלולים 36
מילים אי-רגולריות ומילים פוטנציופוניות 37
מהי דיסלקסיה? 37
סוגי הדיסלקסיות (גביעון ופרידמן) 38
דיסלקסיות פריפריאליות (פגיעה בשלבי הניתוח החזותי) 38
דיסלקסיות מרכזיות (פגיעה במסלולי הקריאה) 39
הדיסלקסיות השכיחות 39
מה צריך לשים לב בתור מורים? 40
סיכום כיווני טיפול לפי סוג 40
פרק 6: שטף קריאה ואסטרטגיות לשיפורו 41
התאמת ההתערבות לסוג הקורא המתקשה 41
קריאה לא אלפביתית 41
קריאה מפצה 41
קריאה לא אוטומטית 42
מהו שטף קריאה? 42
כיצד מתרגלים שטף קריאה? 42
"קול קורא" (קולן ולוי-שמעון): פרקטיקות לשיפור שטף הקריאה 42
פרק 7: אסטרטגיות לחיזוק הבנת הנקרא 44
על קריאה, הבנה ומה שביניהן 44
גורמים המשפיעים על הבנת הנקרא 44
מהן אסטרטגיות קריאה? 44
שלושה שלבים בפעילות הקורא המומחה 44
שלב ראשון: אסטרטגיות לפני הקריאה (טרום קריאה) 45
שלב שני: אסטרטגיות במהלך הקריאה 45
שלב שלישי: אסטרטגיות לאחר הקריאה 46
עקרונות בהוראת אסטרטגיות קריאה 46
דוגמה ליישום: הכותרת כמנבאת קריאה 46
סוגי שאלות בהבנת הנקרא 46
"מילה אחר מילה": הבנת הנקרא ואוצר מילים (פרופ' תמי קציר) 47
מודלים של הבנת הנקרא 47
מדוע אוצר המילים חשוב כל כך? 47
מהי היכרות עם מילה? 48
מחקר: למידת מילים מטקסט (רצפטיבית לעומת אקספרסיבית) 48
שלושה נדבכים של אוצר מילים 48
מהתיאוריה לפרקטיקה: תוכנית ‎Word‎ ‎Generation‎ 48
"משבר ההבנה" 49
הפער הסוציו-אקונומי באוצר המילים 49
פרק 8: אסטרטגיות לשיפור הכתב והכתיב 50
מהות הכתיבה 50
כתיבה יעילה: שלושה יסודות המשפיעים זה על זה 50
לקויות כתיבה: דיסגרפיות 50
דיסגרפיה בתחום הכתב (מוטורית) 50
דיסגרפיה בתחום הכתיב (שפתית): סיווג שגיאות כתיב 51
1. שגיאות פונטיות 51
2. שגיאות הומופוניות 51
3. שגיאות מורפולוגיות 51
4. שגיאות אורתוגרפיות 51
סוגי דיסגרפיות (גביעון, פרידמן ויכיני, 2008) 51
דיסגרפיות מרכזיות 52
דיסגרפיות פריפריאליות (פגיעה בשלבים מאוחרים, לאחר שליפת הייצוג האורתוגרפי) 52
אסטרטגיות לשיפור הכתיב 52
השפעת השימוש במחשבים ניידים על שגיאות הכתיב בכיתות חינוך מיוחד (עדן, פרשטמן ושמיר, 2010) 53
פרק 9: אסטרטגיות לחיזוק ההבעה בכתב 54
ההבעה בכתב 54
אסטרטגיות לפני הכתיבה 54
סוגות טקסטים 54
תכנון והתארגנות לקראת כתיבה 54
אסטרטגיות במהלך הכתיבה 54
אסטרטגיות לאחר הכתיבה 55
האתגר שבהבעה: תהליכי ויסות ואסטרטגיות בכתיבה (ליכטינגר, 2008) 55
אסטרטגיות למידה, ויסות עצמי וידע מטה-קוגניטיבי 55
שלבי הכתיבה ותהליכי הוויסות בכל שלב 55
תהליכי ויסות כלליים לאורך כל הכתיבה 56
אסטרטגיות לשוניות בכתיבה 56
כתיבה עצמית וכתיבה תלוית טקסט 56
אסטרטגיות לכתיבה תלוית טקסט 56
אסטרטגיות מכשילות ודרכי ההתמודדות עמן 57
פרק 10: הפרעות קשב: אסטרטגיות הוראה ולמידה 58
הפרעות קשב עם או בלי המרכיב ההיפראקטיבי (פרופ' לילך שלו-מבורך) 58
ארבע פונקציות הקשב: ביטויים והמלצות 58
1. קשב מתמשך 58
2. קשב סלקטיבי (מרחבי) 59
3. הכוונת קשב 59
4. בקרת קשב (קשב ניהולי) 59
התאמה למגוון לומדים 59
דני: קושי בקשב מתמשך 60
רונית: קושי בקשב סלקטיבי 60
בן: קושי בהכוונת קשב 61
יעל: קושי בבקרת קשב 62
פרק 11: מטה-קוגניציה בהוראה ובלמידה (בן דוד, 2009) 63
מהי מטה-קוגניציה? 63
1. מיומנויות מטה-קוגניטיביות (‎Metacognitive‎ ‎Skills‎) 63
2. ידע מטה-קוגניטיבי (‎Metacognitive‎ ‎Knowledge‎ / ‎Awareness‎) 63
3. חוויות או התנסויות מטה-קוגניטיביות (‎Metacognitive‎ ‎Experiences‎) 63
ראייה הוליסטית 64
תרומת המטה-קוגניציה ללמידה 64
הוראה מטה-קוגניטיבית מפורשת 64
העברה (‎Transfer‎) 64
מטה-קוגניציה וההתפתחות הקוגניטיבית 65
מטה-קוגניציה בכיתה 65
עיקרון השפה המדוברת: המללת החשיבה 65
עיקרון ההתנסות 65
פרק 12: הוראת אסטרטגיות למידה: ללמוד איך ללמוד (קניאל, 2006) 67
האסטרטגיה כמטרה מרכזית 67
אסטרטגיה משמעותית, מעניינת וחווייתית 67
שלושה שלבים בלמידת אסטרטגיה 67
התאמה ל"היסטוריית האסטרטגיות" של הלומדים 67
עקרונות נוספים בהוראת אסטרטגיות 68
סיכום: הנחיות להוראת אסטרטגיה (לדוגמה: תמצות וארגון של מאמר עיוני) 68
פרק 13: הוראה בכיתות הכוללות תלמידים עם קשיים ולקויות למידה: תוכנית "משיקים" 69
הנחות היסוד לגבי תפקיד המורה 69
המפגש בין הלקות לבין המקצוע 69
מיומנויות הנדרשות בתחומי הדעת (דוגמאות) 70
הלמידה כחוויה רגשית וקוגניטיבית 70
היכרות והתערבות 71
"חיבורים" שבבסיס התוכנית 71
התערבות כיתתית: עשרת הדיברות להוראה בכיתות הכוללות תלמידים מתקשים 72
התערבות דרך המבחן 72
המבחן כחוויית הצלחה 72
המבחן ככלי להיכרות עם עצמי כלומד 73
המבחן כמקדם למידה 73
ללמוד לארגן ולתכנן: פיתוח הרגלי למידה 74
עקרונות בעבודה עם טקסטים במהלך השיעור 74
סכמות: התערבות באמצעות תבניות למידה 75
התערבות דרך סיכום השיעור 75
דרכים לסיכום שיעור 76
התערבות דרך כתיבת תשובה 76
אסטרטגיות קריאה והבנה בהקשר הכיתתי 77
אסטרטגיות כתיבה בהקשר הכיתתי 78
נספח: שאלות חזרה ותרגול 79
הפרעת למידה ספציפית ומדיניות 79
איתור ומיפוי וממבחן לאבחון 79
קריאה, כתיבה ודיסלקסיות 79
מטה-קוגניציה והוראת אסטרטגיות 80

פרק 1: מושגי יסוד: לקויות למידה והפרעות קשב

לקות למידה

המונח לקות למידה מתייחס לקבוצת הפרעות הקשורות לקושי בשפה, בקריאה, בכתיבה, בהמשגה או ביכולת מתמטית. לקות למידה היא התפתחותית, כלומר היא מקשה על הלומד לרכוש את מיומנויות היסוד בהתאם לנורמה המצופה מבני גילו. לקות הלמידה נחשבת ללקות השכיחה ביותר במערכת החינוך בישראל, ומקורה ככל הנראה בפגיעה נוירולוגית מרכזית.

דיסלקסיה
• המונח טבע רופא עיניים גרמני בשנת 1887. מקורו ביוונית: דיס (קושי, תחילית המציינת שמשהו אינו תקין) + לקס (מילה, סימן) + יה (תוספת המתארת מצב). כלומר: קושי עם המילים הכתובות. הכתיב התקין הוא "דיסלקסיה" ולא "דיסלקציה".
• לכל האנשים עם דיסלקסיה יש קושי בקריאת מילים, כבר ברמת המילה הבודדת, אך לא כולם מתקשים באותן מילים, ואופי הטעויות בקריאה שונה מאדם לאדם.
• המונח מתייחס באופן ספציפי לקושי בקריאה ולא ללקויות שפתיות אחרות.
דיסגרפיה
• מיוונית: דיס (קושי) + גרף (כתב) + יה (תיאור מצב).
• המונח מתייחס גם להיבט המוטורי של עיצוב האותיות ולמאמץ הכרוך בכתיבה, וגם לשגיאות כתיב שונות בזמן הכתיבה.
• כאשר הדיסגרפיה היא על רקע מוטורי, חלק מהאנשים מתעייפים מכתיבה ממושכת ולכן מעדיפים להקליד במחשב, גם בזמן הרצאות וגם בזמן מבחנים.
דיסקלקוליה
• דיס (קושי) + קלקול (חישוביות) + יה (תיאור מצב). מתייחסת לקושי ספציפי במתמטיקה.
• הקושי יכול להיות על רקע קושי בקריאה או בכתיבה של מספרים, קושי בביצוע חישובים חשבוניים בסיסיים (5+7), קושי בתפיסת כמות (היכולת להעריך בלי מנייה כמה חפצים יש) ועוד.
• במקרים של קושי בחישוביות ניתן להשתמש במחשבון.
הפרעת קשב
• הפרעת קשב (‎Attention‎ ‎Deficit‎ ‎Hyperactivity‎ ‎Disorder‎, ‎ADHD‎) אינה לקות למידה, אלא קושי שעלול להשפיע על תפקודי הלמידה השונים (קריאה, כתיבה ו/או חשבון).
• ילדים עם הפרעת קשב מתקשים להתרכז ולשבת לאורך זמן. חלקם נעזרים בטיפול תרופתי כדי להתרכז טוב יותר בפעילות הדורשת מאמץ קוגניטיבי רב, כמו שיעור בכיתה או למידה עצמית בבית.