משמעות החוקה ותהליך יצירת החוקה בסכסוכים: השוואה בין עיראק ובצפון אירלנד

משמעות החוקה ותהליך יצירת החוקה בסכסוכים: השוואה בין עיראק ובצפון אירלנד

מגיש:
ת.ז.

תוכן העניינים

מבוא 3
עיראק 5
צפון אירלנד 7
השוואה 8
הדומה 8
השונה 8
סיכום ומסקנות 10
מקורות 11

מבוא

אחת הדרכים לפיתרון של סכסוכים, או לפחות להסדרת היחסים בין הקבוצות לצורך יציבותה של החברה – היא כינון של חוקה, שתסדיר את היחסים בין הקבוצות היריבות ואת מוסדות המדינה (Elster, 1995), ותגדיר את החברה במדינה (Lerner, 2010). לכן, במקרים רבים של סכסוכים בעולם מתרחש תהליך של יצירת חוקה (Horowitz, 2014), כמו שקרה במקרה של עיראק (Kurrild-Klitgaard, 2004), ובמקרה של צפון אירלנד (Ruane & Todd, 2003).
מטרת החוקות היא לכונן את המבנה המוסדי של הממשלה, לשמר את איזון הכוחות במשטר, ובכלל זה למנוע אי-שיקול דעת של המוסדות השונים במדינה ולהגן על מיעוטים מפני שלטון הרוב ומפני מוסדות המדינה (Elster, 1995). בנוסף, לחוקות יש תפקיד חשוב גם בביטוי הזהויות והנורמות המשותפות של החברה (Lerner, 2010). Lerner (2010) מוסיפה כי בחברות בהן ישנם סכסוכים משמעותיים, מטרת החוקות היא גם להסדיר את היחסים בין הקבוצות הנתונות בסכסוך.
חברות הומוגניות יכולות להסתדר עם מוסדות סטנדרטיים של פרלמנט, נשיאות, בחירות ומשפט. במקרה זה, בו הבעיה היא קבלה של מוסדות חדשים, כותבי החוקה או ועדת החוקה יכולים לפעול בפתיחות יחסית, עם משוב מהציבור, והחוקה יכולה לעבור את האשרור הדרוש. אבל כאשר חברות הנתונות בסכסוך מנסות ליצור הסדרים, יש צורך גם בהסכמה לשיתוף של כח בין הקבוצות, וגם בהתרת הקונפליקט, ולכן עיקרון שלטון הרוב אינו מספיק (Horowitz, 2014). בחברות בהן יש מחלוקת עמוקה לגבי מטרות החברה וערכיה, תהליך יצירת חוקה טומן בחובו סיכונים ועשוי לערער את היציבות הפוליטית הרעועה ממילא במדינות שבירות אלה (Lerner, 2010). הפורמליזציה של החוקה נתפסת כרגע קריטי של החלטה לגבי זהות האומה והיחסים בין הקבוצות, ולכן במקרים רבים בחברות בהן הסכסוכים קשים, תהליך יצירת החוקה רק מדגיש את ההבדלים ולא מגשר עליהם. לכן, במקרים אלה, במקום לנסות לפתור את המאבק הפוליטי, הצדדים משתמשים בתהליך יצירת החוקה ובחוקה עצמה כנשק במאבק הפוליטי שלהם (Lerner, 2010).
מטרת עבודה זו היא לבחון את תהליכי יצירת החוקה בעיראק ובצפון אירלנד ולבדוק בכל אחד מהמקרים מהו תפקידו של תהליך יצירת החוקה: האם הוא מגיע מתוך חתירה אמיתית לפיתרון הסכסוך או לכל הפחות להגדרת היחסים בין הקבוצות באופן שיאפשר את יציבות החברה (Elster, 1995), או שהוא משמש כנשק במאבק הפוליטי בין הקבוצות (Lerner, 2010).
לצורך כך, יוצגו שני המקרים: העיראקי והצפון-אירלנדי, תוך התמקדות תהליכי יצירת החוקות, ולאחר מכן תיערך השוואה בין המקרים, תוך התמקדות בתפקידו ומשמעותו של תהליך יצירת החוקה בסכסוכים אלה.